חופשה בישראל

אנחנו מנסים למצוא כרטיסים לישראל לסוף דצמבר.  המחיר הממוצע הוא 600 ומשהו אירו לכרטיס.
זה מרגיז נורא.
אני רוצה לראות את המשפחה שלי, אני רוצה לראות את החברות שלי אני צריכה לעשות ים של סידורים בישראל ולא בא לי לשלם 600 אירו לכרטיס.
התרגזות.
חיפשתי כרטיסים זולים יותר – בבלגיה, בצרפת ואפילו בגרמניה שאני לא מוכנה לדרוך שם.  אבל יוק, רק כרטיסים בסביבות ה- 600 אירו.
ניסיתי למצוא טיסות לא סדירות אבל עבור התענוג של טיסה בחברת תעופה טורקית שמסתובבת בכל אירופה במן אוטובוס מאסף, אני אצטרך לשלם 450 אירו וגם להסחב עם הילדים יום שלם בכל מני שדות תעופה. שלא נדבר על החרדה שתהייה לי, כי המטוס לא מאובטח כראוי.
אנחנו חמישה איש, 3000 ומשהו אירו, על ביקור בן שבוע וחצי בישראל וזה עוד לפני ששכרנו רכב וקצת בזבזנו בשופינג ומסעדות בישראל.
ביקור בישראל של שבוע וחצי אמור לעלות לנו בערך 4000 אירו.  אולי קצת פחות. 4000 ומשהו אירו, זה בערך 20 אלף שקל.  ככה לשרוף בשבוע וחצי.  לא חארם?
קלאב מד של סקי, לחמישה איש,  זה הרבה יותר זול.  לשכור וילה במרוקו, לשבועיים זה הרבה יותר זול.
(בעצם, אין לי ויזה למרוקו, אז לא משנה אם זה זה יותר זול, אבל לפחות זה העיקרון).
…אבל בקלאב מד לא נוכל להתחבק עם האחיינים והבני דודים והמשפחה. בקלאב מד לא יגישו לנו מסבאחה וזייתים חמוצים חריפים.
בקלאב מד, עם כל הכבוד – ויש כבוד, אני לא אוכל ללכת בקינג ג'ורג' בתל אביב ולשבת בבית קפה ליד גן מאיר.
בקלאב מד, אני לא אוכל לפגוש חברות שלי.
בשביל מה לקחת כל כך הרבה כסף על טיסה?  אפשר לחשוב מה כבר ביקשתי.
חרשתי את האינטרנט בשביל כרטיסים זולים.  בסוף לא תהייה לי ברירה.  אני אצטרך להחליט :  קלאב מד או ישראל.
אני לא מרוצה שמעמידים אותי עם הגב אל הקיר.
לא בא לי קלאב מד.
אני רוצה לעמוד במטבח של אמא שלי ולחסל צנצנת של חמוצים שהיא עושה.
אני רוצה להיות קצת בשמש בגינה של ההורים שלי או בתל אביב.
אני רוצה להתעצבן מהכבישים ומהלחץ הלאומי.  באמת.
אני רוצה לעשות שופינג בישראל ולהרגיש איך אני תורמת לציונות בזה שאני משקיעה בכלכלה הישראלית.
אוף. 600 אירו לכרטיס.  #$%@&*&@%   <קללות>
אין איזה מטוס שנוסע על אנרגיה חלופית?  נגיד על בטריות שמוטענות מהרוח?  יש המון רוח בטיסה.