בא לשכונה בחור חדש

ביום הראשון ללימודים, ילד חדש הצטרף לכיתה של פליני.  זה לא סתם ילד חדש.  זה ילד ישראלי חדש.  התרגשות גדולה.  צריך לספר, שאת המשפחה החדשה, פגשנו אצל זוג חברים שלנו, באיזו ארוחה משותפת.  בזמנו, הם דיברו על מעבר אפשרי לאמסטרדם ועל בתי ספר באזור.  ביום שני, התחילה שנת הלימודים פה באזור אמסטרדם* ושוב פגשתי באם המשפחה ובילד החמוד שלה, בפתח הכיתה של פליני.  החלפנו טלפונים, סיכמנו להיעזר.   הכל זרם.  זה כל כך אחרת, התקשורת בין הישראלים ליהודים ההולנדים.  השפה, לכאורה מורכבת מאותן מילים (וזה לא משנה כרגע אם זו עברית אנגלית או הולנדית), אבל נדמה שהמשמעות שונה לגמרי.  החיוכים, כאילו באים ממקום שונה.     למחרת היא התקשרה אלי, דיברנו על הילדים ואיך נפגיש בינם.  לא היינו צריכות לעשות הרבה, הילדים כבר יזמו וקבעו.  על אופניים הם רוכבים בין הפארקים בשכונה. לא צריך לתאם יומנים, לא צריך לתאם שפה, זמנים מדוייקים ומקום.  הכל זרם.  הילדים קובעים ונפגשים בלי התיווך ההורי, שהוציא את פליני מדעתו.
פליני מצא חבר חדש שמדבר איתו, בדיוק, בדיוק את אותה השפה והם ביחד, רוכבים על אופניים בשכונה.

יש בכיתה שלו, עוד ילדים ישראלים.  הוא לא היחיד, אבל איכשהו הוא התחבר עם קבוצה מאוד מצומצמת, שמורכבת, ברובה המכריע, מחברים הולנדים.  עכשיו, כשהוא התחבר עם הילד החדש והם זורמים, יש לי איזו תחושת הקלה.  אפשר להיות טיפה פחות מדוייקים בתקשורת עם ההורים האחרים, כאילו כבר לא צריך טובות.  אני יכולה להיות "אני" בתקשורת עם ההורים, ואני אהיה מובנת.  טיפה של מתח מתפוגגת. אין צורך בחיוך מתוח ובלונדיני.  אפשר גם לומר,"ילללה ילללה".
============================================================
*  החופש הגדול באזור אמסטרדם הסתיים ב- 17.08 לבתי הספר היסודיים וב- 24.08 לתיכונים.  הולנד חילקה את החופשות לפי אזורים.  יש בזה יתרון, לדעתי.  המשק לא מושבת בבת אחת, כי כוווולם בחופשה.