הוי הזוועה

מדהים כמה שבלאגן, לכלוך וכאוס, מחניק לי את היצירתיות ואת הרצון לעשות משהו.   כל ערב, אני נכנסת למיטה, מוקדם, מנערת את הגרביים משאריות לכלוך ואבק שדבקו בהם ומתמסרת לאסקפיזם המוחלט בתוכניות מצחיקות בטלוויזיה.   אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של תקופת השיפוצים.  כבר רואים את הסוף כמעט… ועדיין, הסוף עוד רחוק ובלתי אפשרי להאחז בו.  הבית שלנו הפך לעי חרבות.  הגג פתוח ומכוסה ניילונים, השירותים בקומה הראשונה מפורקים ולא מתפקדים, חדר העבודה מושבת ומלא בצינורות, אבק, שביבי עץ, גבס ומלט בכל מקום ואנחנו אמורים לקיים שגרת חיים מבורכת.  השיפוץ אמור להסתיים בשבוע הראשון או השני של פברואר, אבל עד אז, אני מוצאת שקשה לי לנשום בין פרורי האבק.  ספונג'ה טובה, וקצת סדר, זה מה שאנחנו צריכים, אבל יודעים, שאין שום סיבה להשקיע, כי ממילא הכל מתכסה שוב באבק.  גם במטבח, שבו לכאורה לא קורה כלום, כל יום נשברת לי צנצנת זכוכית.  אני מנסה להתנחם.  "פרופורציות, מותק", אני מדברת, לעצמי .  "איך את יכולה להשוות את המצב שלך לטהיטי או לשואה",  קשה לי להתווכח איתי .
בשבוע שעבר, לקחתי יום חופש.  חשבתי לכתוב קצת או לעשות שופינג אבל גם את זה, איכשהו לא התחשק לי לעשות.  את שימחת החיים  מוצץ ממני השיפוץ הזה.
במסגרת המבצע, "אם כבר סובלים…" החלטתי לסוע לשגרירות פולניה בהאג, להסדיר את הדרכון שלי.  גם סידורים זה חשוב, אפילו אם זה יום חופש…אחרי שבמשך חצי שעה הסתובבתי סביב וחיפשתי את הרחוב שהופיע באתר האינטרנט.  התקשרתי אל השגרירות והפקידה, אשררה את הכתובת.    מזל שהייתי במכונית, עם מוסיקה טובה וחימום.  מזל שהיה לי  GPS.  בשלב מסוים החנתי את המכונית, לא רחוק מהשגרירות הרוסית.  תיארתי לעצמי שהפולנים, לא באמת יכולים להתרחק מאמא רוסיה… לא טעיתי.  בסוף מצאתי את השגרירות, אבל זה היה ברחוב אחר…  מפה לשם, מילאתי את הטופסיאדה, שילמתי עבור הטרחה, נתתי את התמונה, הצהרתי הצהרות על ביקורים או מגורים בפולניה ואז, התבשרתי שאני צריכה לתת טביעות אצבעות. הופפהה!
מסתבר שזה חוק חדש, אין מה לעשות.  רוצים דרכון?  הצטרפו למאגר הביומטרי.  כאשת עקרונות בגרוש, נבעתתי והחלטתי ללכת, בלי דרכון ובלי טובות.  העילוי חושב שאני מגזימה, אבל היה לו קשה להתווכח איתי. איך אני יכולה לתת לפולנים לשמור על טביעת האצבע שלי, אם אפילו את שם הרחוב, שבו נמצאת השגרירות שלהם, הם לא יודעים?  נראה שדרכון פולני, לא יהיה לי.  אני לא בטוחה בנוגע לדרכון הולנדי… בכל מקרה, תיכף אני אצטרך לחדש את הדרכון הישראלי, אך גם לממשלת ישראל אני לא רוצה לתת את טביעות אצבעותי הנדירות.  האם אני אהפוך בקרוב לחסרת אזרחות ופליטה?
זה הזמן להפסיק להתבייש… החיים שלי עכשיו הם מיצוי של הוי הזוועה*.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוי הזוועה, היו מילותיו האחרונות של קורץ בספר "בלב המאפליה" (גוזף קונארד)