בסוף השבוע האחרון, פליני נסע ליומיים, למחנה. מאז שהוא היה קטן, היתה לי הרגשה שהילד נולד להיות חלק מאיזו תנועת נוער. אני , לדוגמא, הייתי צופה נלהבת (בטלוויזיה). העילוי לעומתי, לא התמיד במיוחד. הוא היה בצופים קצת בכיתה ה' ואחרי איזה טיול או שניים, בכיתה ו' הוא מיצה את הנושא והפך לאחד מאלו שמציקים לבנות ומסתובבים עם הערסים של השכונה (ועל ההתנהגות שלו בעבר, הוא קיבל משמיים – אותי ).
מעניין הקונספט הזה של תנועות נוער. בישראל, ככה נדמה לי, כל מתנ"ס או מפלגה מקימים תנועה לנוער העתיד, אבל פה, אין יותר מדי. בקרב הגויים, אני לא רואה צופיפניקים גאים, או חבורות אחרות של ילדים במדים הולכים בשירה אחרי איזו מדריכה מחוצ'קנת. רוב בני הנוער הולכים לחוגי ספורט (כדורגל, כדורסל והוקי דשא) ולפעמים הם נפגשים בבאולינג המקומי או בפאב. אצל היהודים לעומת זאת, יש שתיים מרכזיות – הבונים ובני עקיבא. אני לא יודעת, עד כמה חזקה תנועת הבונים, אבל בני עקיבא, פורחת. עובדה שכל החבר'ה מבית הספר נפגשים בשבת בקן. הנה, למרות שאנחנו לא דתיים ולמרות התנגדותי לערכי התנועה החדשים בכל זאת, אני מרשה לילד ללכת ולהצטרף.
המאאאממת, היתה באיזו פעולה או שתיים והתמרמרה, שכל הזמן מתפללים ושצריך לבוא עם חצאית לא קצרה. פעולה או שתיים הבהירו, שבני עקיבא, זה לא בשבילה. האם אצל פליני, זה יהיה אחרת?
בסוף השבוע האחרון, היה להם טיול ליומיים. כל החברים של פליני הצטרפו, הוא גם רצה. אפילו שהוא לא חבר בתנועה. חיכיתי לשמוע מה הוא אומר.
- איך היה?
- משעמם. כל הזמן דברו על ירושלים.
- תרצה ללכת שוב? לפעולות ?
- בטח, אבל לא לטיולים, כי את ירושלים אני כבר מכיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
1-0 לישראל, שמפעילה כל כך הרבה תנועות נוער. למרות שאין כמו התנועה שעל ברכיה אני גדלתי.
זה שהאילוי קיבל אותך משמיים כפרס על היתנהגות שלו זה לא כל כך נורה ,אבל שאמא שלו קיבלה כזו כלה-היתה הפתעה גדולה בשבילה.
מחכים לכם בקוצר רוח, המון נשיקות לכולכם
בעלת המלון :
אפי – דיר באלק שהילד לא יחטוף איזו שטיפת מוח שם בבני עקיבא, אני הייתי נזהרת
וסליחה מראש מכל הקוראיםה דתיים כאן. אין לי שום דבר נגד הדת, רק נגד מה שבני אדם עושים איתה
והאמת היא שגם לא ממש אכפת לי מה הם עושים איתה – כל עוד זה בחצר הפנימית שלהם. ברגע שהם מתחילים להפגין בשבת מול אינטל, להכות שוטירם, לבקש ממשרד התחבורה אוטובוסים נפרדים, להיכנס לי לצלחת, לשחוט הומואים ולסחוט כספים לישיבות הזויות כולל מספרים הזויים עוד יותר של בחורי ישיבה (אינפלציה שכמוה לא ידע העולם היהודי) וכו', שלא נדבר על החלקים שלא מכירים במדינת ישראל ורצים להיפגש עם נשיא אירן – אז אכפת לי
צודק פליני, כמה כבר אפשר לטחון על ירושלים
קרעת אותי בעניין הצפיה… את צופה אדוקה, את, נכון
לדעתי כשאתה נער אתה צריך תשתית ערכית כלשהי. פחות משנה אם זה בני עקיבא או השומר הצעיר. מאוחר יותר אתה יכול לאמץ תפיסות עולם מורכבות יותר. כמו שכדי להיות פוסט ציוני, אתה צריך להיות קודם ציוני, אחרת אתה סתם פוץ (בעל פה זה נשמע יותר מצחיק).
בעלת המלון – יש ימים, שהעילוי לא בטוח אם אני הפרס או העונש… בכל מקרה,אני תמיד שמחה להפתיע לטובה.
זה מצחיק נורא. אני מסכימה כאמור, עם מה שכתבת.
אתון - מצד אחד, אני מאוד מסכימה איתך: מה לי ולעבודה הזרה הזו ? אני לא רוצה שהילד יתפלל כשמישהו אומר "עכשיו", אני לא רוצה שהוא ירגיש שהוא עליון מוסרית ואו שהוא יכול להתנהג כמו בריון, בחסות הדת.
זו הסיבה, שבבית (במידה והוא יצטרף לתנועה באופן רשמי), אני אצטרך לתת הרצאות נגד, בעיקר בתחום השוויון והפלורליזם. בשם הפולרליזם והשיעמום, הילד הולך לבני עקיבא, להתנסות. זה מקסים בעיני. זו הזדמנות שלא היתה יכולה להיות לו בישראל, כי זה לא היה נכון חברתית. אז הנה, הוא הולך להתנסות בקצת תפילה בציבור ומעט ערכים בכוח. אבל כמו שנתאי כתב, צריך שיהיו ערכים בסיסים כדי לאמץ ערכים אחרים. דרך אגב, אף אחד לא מחוסן מפני החזרה בתשובה ונח נח נחמן. גם ילדים שגדלו בבית אתאיסטי לחלוטין עלולים להתאהב בשירה ובריקודים ברחובות וגם ילדות שגדלו על פאנק ורוק יכולות למצוא את עצמן מבחירה עטופות בסמרטוטים וחבורה של 12 ילדים מקפצת על הגבעות ביחד איתן. אני צריכה להאמין ביכולת של פליני לבחור את דרכו בחיים, גם את מדובר בבני עקיבא וגם אם מדובר בילד בן 10.
חגית – אני אכן, צופה נלהבת. אין מה להתבייש. צופי כל העולם התאחדו!
נתאי – אני יכולה לצטט אותך?
בגיל 18 שיבחר את דרכו בחיים. אבל במבט עכשווי (זאת אומרת נכון לרגע זה) אין סיכוי, אין סיכוי שאני הייתי שולחת את בני בן ה-10 לבני עקיבא. אלו גילאים צעירים ועם המדריך הנכון – זה ישקע טוב. אלו זרעים שנזרעים. והתפיסה של נתאי – יש לי איתה בעייה: תשתית ערכית אפשר לקבל בבית, לא צריך השומר הצעיר או בני עקיבא למטרה זו. וגם – העניין הזה שלא משנה איזו תפיסה ערכית אתה מקנה העיקר שזאת תהיה תפיסה ערכית – נראה לי ביזארי.
אתון – אל תגזימי, בכל זאת בני עקיבא הם לא הנוער ההיטלראי. עוד לא…
בינלאומית, לקחת לי את המילים מהפה… זה נשמע אתון, שהפחד מדבר מגרונך…
אפרת, אני מאוד מסכימה עם הגישה הזאת שלך- שיילך… למה למנוע, כל עוד מדובר במשו לא פלילי או א-חברתי/א-מוסרי, ובמקביל, כמובן, לחנך לחשיבה ביקורתית בבית… שלא יחשוב כמו עדר, שיסכים או לא עם משהו רק אחרי שקיבל את התמונה כולה, על כל היביטיה. זה פותח את הראש ויעשה אותו אדם רחב אופקים, מבין, פתוח לסביבה. ובמקרה הזה- אולי הוא אפילו יגדל רוחני ולא רק פנמיסט – מה יש להפסיד?
אתון – האמת מונחת איפה שהוא באמצע. זה מורכב. החברים הולכים, אין משהו אחר… אני מקווה, שהקונטרה שהבית נותן והשכל הישר שלו, יעשו את שלהם והוא יהנה מהטוב שבכל העולמות. התפקיד שלי יהיה לעמוד על המשמר ולדאוג שהוא לא מאמץ את ערכי התנועה השליליים (בעיקר תחושת העליונות המוסרית ודחיקת המגדר הנשי לשוליים). יקירה, אני מעריכה מאוד את הדאגה שלך, אבל לילד יש אמא ואבא שהם שומרים עליו מלהפוך לפושטק דתי.
בני עקיבא בחו"ל לא דומה לבני עקיבא בישראל.
הופתעתי כאשר הגעתי לישראל כמה שזה שונה כאן מאשר בחו"ל. זה קודם כל מקום חברתי בשביל הנוער היהודי להיפגש.
בגיל יותר מבוגר אפשר להגיד שזה מתפקד כמשרד שידוכים. הרבה זוגות חברים שלי נפגשו בבני עקיבא. במיוחד כי יש מחנות המשותפות לכל סניפי בני עקיבא באירופה. כך קורה שמכירים את הנוער האירופאי כמו שבישראל מכירים את שכבת הגיל שלך בארץ.
יש דברים בסיסיים דתיים שעושים שם, אבל זה לא העיקר. דווקא הנושא העיקרי הוא ציונות, לכן בין היתר הם כל הזמן מדברים על ישראל וירושלים וההצלחה הכי גדולה שלהם זה כאשר החניכים שלהם עולים לישראל.
אני חושבת שיש עוד תנועות נוער אבל הן יותר דתיות, כמו של חב"ד.
העיקר, אם הילד רוצה ללכת וכיף לו.
ביילע – עכשיו, כשאת מספרת על השוני בין התנועה שבארץ לתנועה שפה, אני מבינה למה את מתכוונת. פה בקן, לא שומרים על "מרחק נגיעה" ואת בהחלט יכולה לראות בנים ובנות מתחבקים חיבוקים ידידותיים. זה בעיקר, כמו שאת מזכירה מקום היכרויות וחיזוק הזיקה לישראל. עם זאת, נראה לי מוזר לחייב חניכים להתפלל. אבל הי, זו רק אני.
חגית – אני לא בטוחה שהופכים להיות רוחניים מלהיות חלק מתנועת נוער (בני עקיבא או תנועה אחרת), את צודקת מאוד שצריך להזהר שהילד לא יהפוך לחלק מהעדר, בלי לחשוב, להיות מודע ובעיקר לשקול את הפנים השונות בכל ענין ודבר. מה שבטוח, אני לא בטוחה שבני עקיבא זה המקום המתאים לחינוך פמיניסטי, נהפוך הוא. הדת הפטריאכלית שלנו והשימוש שעושים נציגה לא מתאימים לדרך שבה הייתי רוצה שמי מיילדי יגדל.
בינלאומית – כן, בני עקיבא הם לא הנוער ההיטלראי, עוד לא.
אני חושבת שלא יזיק לאתון קצת ליקרוא כדי לדעת טיפה יותר על האנשים והיתפלגות שלהם בישראל.אף אחד ששייך לבני עקיבא לא עושה הפגנות ליד אינטל.בין הדתיים יש כל כך הרבה הבדלים,
ילד בן 10 מספיק גדול וחכם כדי לדעת לבחור.מי חזרה בתשובה אף אחד לא מת וקצת ידיש קייט וציונות לא מזיקים.
כל יהודי (גם חילוני) צריך לדעת להיתנהג בבית הכנסת . להודות לדת יהודים נישארו כעם למרות 2000 שנות גלות.
לבעלת המלון היקרה, כן הם לא עושים הפגנות ליד אינטל , אבל גם לא מדווחים למשטרה על התעללות מינית בילדים.
בואי לא נתחיל לפתוח את זה. אותי אפיסקה והבן שלה מעניינים. אפיסקה תקבע אם הרעיון שהבן שלה יחזור בתשובה נעים לה או לא. לי הוא לא היה נעים.
שאר המגיבות – מי שמקצין פה זה אתן. כל אחד שיחנך את הילדים שלו איך שבא לו. אפיסקה כתבה פוסט, אני מאהבתי אליה כתבתי את דעתי, משום שבתפיסה שלי פוסט הוא הזמנה לתגובה.
דווקא ביילע הרגיעה אותי קצת. כי הבנתי ממנה שבני עקיבא בהולנד הם לא כמו בני עקיבא בארץ שהולכים ומתחרדים.
תם הדיון, לפחות מהצד שלי.
אגוטה נייט אונד אגוטא גיזונט.
בוקר טוב אפי,
ואגוטן טוג לכל המגיבים,
הפעם אני רוצה להתייחס לדבריה של אתון עיוורת.
כשהייתי אמא צעירה,עדיין,ושני בני הגיעו לבגרות והחלו לצאת מהבית לבילויים עם חברים בלילות,היו לי הרבה לילות לבנים מפחד שמא משהו יקרה שם בחוץ בחסות הלילה האפל.סמים,פשע,אונס,ועוד לא עלינו מראין בישין. הייתי שבה ומזהירה בלי הרף לפני שיצאו מהבית איך להיזהר ולא להיכנס לצרות.באחד הימים נמאס לבני הבכור והוא אמר לי,"אמא,די!אם את לא מרפה,זה סימן שיש לך ספקות בנוגע לחינוך הנכון שהענקת לנו בבית מרגע שנולדנו.לעומת זאת,אם את מאמינה שחינכת אותנו היטב להבחין בצרות ובסכנות ולדעת להיזהר ולהתמודד,אין כל סיבה שעתה לא תשחררי אותנו.ומה שקשור לאופי שלנו ולהשפעות הסביבה,זה כבר לא בידיך.הבן שלי לימד אותי שיעור מעמיק בנושאי חינוך ופסיכולוגיה.
אם תשאלי אותי,אתון ,אומר לך,שמה שחשוב זה שהחינוך בבית יהיה לפלורליזם,פתיחות,קבלת האחר והשונה,וכיבוד אמונות וגישות הזולת,תוך כדי הדגשת התפיסות שלך כהורה.בסופו של דבר,זה יפעל גם כשהילד ייחשף למציאות ,הכל כך מורכבת בחוץ.
ועוד דבר,הנסיון מוכיח,שנסיונות לפעול בדרך של אינדוקטרינציה של דעות ואמונות ,גם הן לא תמיד עוזרות,ולפעמים עלולות אפילו לגרום נזקים.אחרת איך את מסבירה את העובדה שילדים מבית חופשי,לא דתי מחליטים בשלב זה או אחר בחייהם לחבק את הדת,בעוד שילדים שגדלו בבית דתי למהדרין,חוזרים בשאלה,ולא תמיד בהשפעת הסביבה.צריך לתת את הכבוד הראוי למה שנקרא אופי האדם,והפנימיות הכל כך שונה מאדם לראהו,ובעיקר,בכל מקרה לקוות שהחינוך וההדרכה הנכונה יתנו את פירותיהם בחיי ילדינו, היקרים לנו מכל
אני חילונית ומכירה כל כך הרבה משפחות דתיות שהן מלח הארץ, בהמון מובנים שתקצר היריעה מלתאר כאן,כשם שאני מכירה משפחות לא דתיות כאלה ,וההיפך.
אז שיהיה לכולנו יום נפלא,ושנכדי אהוב ימשיך ללכת לבני עקיבא ,ובמקביל ילמד להכיר גם אופציות אחרות,ובעיקר יגדל להיות א מאנש,שבליבו אהבה לעצמו ולזולת,אדם מוסרי וחברותי.
סבתא דליה
יפה כתבת דלולה!ניתן לילדינו ונכדינו לבחור!
לצערי חלק כבר בחרו בדרך שאנני אוהבת ואני משתדלת להיות עם זה. מאחלת יום טוב לכל הכותבים ומגיבים בבלוג של אפיסקה.
יפה כתבת סבתא דליה, אבל דווקא מהנקודה שאותה כתבת, האם בכל זאת אין איזה גיל שעד אליו יש להשגיח מבחינת – מהו זה שאני חושף את הילד אליו?
אנחנו לא מכירות אבל אני מזמינה אותך להיכנס אלי לבלוג ושם תראי איך אני מגנה בלהט על אנשים מאמינים, אמונה ועיסוקים רוחניים. ברור לי לחלוטין שבכל קבוצה יש מגוון ולא רק שברור לי אני מקפידה לשמור על קשר קרוב מאוד עם חרדים שיקרים לי מאוד. הרופאים האישיים שלי למשל חרדים – וזאת בחירה ואני מטופלת על ידם שנים (לכתוב את זה ישר מזכיר לי את כל הגזענים שמספרים על זה שיש להם חברים יהודים,שחורים וכו'…)
זאת לא הנקודה. הנקודה היא שמסגרות כאלה ובני עקיבא כפי שאני מכירה את העניין מהארץ ( מודה שעל סמך קריאה בלבד) מחנכים לערכים שובניסטיים ( גם כלפי נשים וגם כלפי הלא יהודי והזר והלא דתי) ולא רק זו – אלא שזה כולל גם התייחסויות לארץ ישראל השלמה, להבנה מעוותת של ערכים רוחניים ותקצר היריעה מלתאר.
מה שכתבת הוא יפה כשהילד כבר גדול וספג ויש לו בסיס איתן. גם ילד בגיל 10 לדעתך נמצא שם?
וחלילה לי מלעודד אינדוקטרינציה. לא אינדוקטרינציה אלא בפשטות לא לשלוח את הילד למקומות שחושבים שהוא הולך לספוג בהם אוסף של רעיונות שלא יועילו לו אלא להיפך.
עכשיו תוך כדי התכתבות אני חושבת שאולי מצד שני – דווקא בגלל שאפי בהולנד אולי יש ערך לחזק את החיבור שלו ל"שורשים" שלו? השאלה באיזה מחיר.
הדיון שהתפתח בעקבות הפוסט הנ"ל מרתק
אני בוגר תנועת נוער ואף הייתי חבר גרעין תקופה קצרה
אני תומך נלהב בתנועות נוער ומאמין שפעילות חברתית מהסוג שיש בתנועות נוער היא נהדרת, מפתחת וחשובה.
דעותיי שונות מדעותיה של אתון ואני לא מחזיק בחשש שילדי יחזרו בתשובה או לחילופין יהפכו להיות בודהיסטים אדוקים, כל עוד הם יזכרו דרך ארץ מהי, כבוד לאחר, פלורליזם וחופש לכל אדם באשר הוא אדם.
אני אדם יהודי שלא מקבל על עצמו עול תרי"ג מצוות אבל לא שולל את זכותו של האחר לחיות בהתאם.
בניגוד למה שאתון תיארה ניתן לתאר דברים אחרת, לדוגמא: אדם דתי שבוחר לחיות בתל אביב עלול לחוש שכופים עליו אורח חיים חילוני, שאין כבוד לשבת המלכה, שאין כבוד לשכן הדתי שמבקש שבשבת לא יערכו מסיבות רועשות ליד ביתו…אז הוא כאדם חופשי בחר לחיות בתל אביב אז מה אז לא נכבד אותו בגלל שהוא אדם דתי? בגלל שאורחות חייו שונות מהותית מאורחות חיי? מה, נסגור את כל הדתיים בגטאות של דתיים???
דרך ארץ היא דו צדדית ומחייבת הדדיות, האם פתיחת רחובות בירושלים לתנועת כלי רכב מכבדת את רוב אזרחי העיר הזו שהם דתיים שומרי מצוות שאינם נוסעים בשבת ושם במובהק הם הרוב?
האם אז זכותו של החילוני לחיות חייו כרצונו גוברת על זכותו של הדתי לחיות את חייו? לעיתים בשביל לקבל צריך לתת, אתון האם את חייה את חייך רק בחצרייך? מסופקני…
האם רק דתיים מכים שוטרים?? האם בקיבוץ החילוני תמיד דיווחו על התעללות מינית בילדים? האם התיאורים שלך מתאימים רק לציבור הדתי או שמא לכלל המין האנושי? אני חושב שהתשובה היא לכלל המין האנושי…
לתפיסתי דעתך מייצגת חוסר סובלנות לאחר, התנשאות, ובעיקר חוסר בדרך ארץ.
רוחני – יש סיכוי שהוא יהיה אם יתקרב למשהו שהוא פחות גשמי, למשל בני עקיבא
פמינסט- כי הוא הבן שלך מתוקה… שכחת שגם לך יש השפעה עליו פתאום???
אני חושבת, שאתון העלתה כאן שאלה מצויינת: באיזה גיל, בהקשר לאיזו פעילות אנחנו יכולים לתת לילדים להתנסות בדברים שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסת עולמנו האישית. אני לא חושבת שיש תשובה אחת, אבל המודעות לשאלה הזו, יכולה לשקף הרבה מאוד תפיסות עולם שלנו בנוגע לפלורליזם ובנוגע ליכולת שלנו לסמוך על שיקול הדעת של הילדים.
אני לא חושבת שזה רק עניין של גיל, בעיקר כי יש ילדים במשפחה שמתנהגים באופן שונה זה מזה. זה בעיקר עניין של ביטחון (במה שנתת ונותנת כהורה) והיכולת שלך לשחרר ולהבין שאין לך ברירה, וברור שייתכן שיהיו טעויות וגם דברים שלא ימצאו חן בעינייך לאורך הדרך… את פשוט צריכה להגיד לעצמך שאם אכן זה יקרה, את תהיי שם בשביל הילד/ה שלך. קל יותר לאמירה, קשה יותר לעשייה, אבל לא בלתי אפשרי. פחד הוא דבר מאוד מתעתע. ביטחון ואמונה (ביקום/בורא עולם, בעצמך ובדרך שלך) יכולים מאוד להקל בשחרור המושכות
אחחח תנועות הנוער מזדמזם לי השיר בראש מתנוסס הנס על תורן מתלקחת המדורה וגם חולצה כחולה והיא עולה היו ימים שהיינו תמימים והאמנו בסולידריות ואחוות עמים (רק ניצולי השומר הצעיר יודעים על מה אני מדברת) יצאנו לטיולי תנועה טיפסנו על המצדה , הלכנו מים אל ים ואחרי כן המכתש הגדול והקטן .
אני חושבת שבחול אין להם שום סבה לחזק את הקשר לסביבה אף אחד לא מאיים עליהם הכל בטוח מאד ואם לפני 70 שנה מישהו כבש אותם הם לא ממש נלחמו על עצמאותם טוב כבשו נלמד לחיות עם זה וכמו שהיצה מלחמה היה גם שלום הכל באותו שיויון נפש.
אלו מדינות שקיימות מאות רבות של שנים אף אחד לא מאיים עליהם השטח תמיד יהיה שלהם.
לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי טוב.
מלבד עניין התפילה זה נראה לי כמו רעיון נחמד, ללכת לתנועה, וגם חיבור למוצא של ההורים – משהו שנראה לי שקצת מתמסמס כשחיים מחוץ לישראל.
צביקה,
כמות השטויות שכתבת הצליחה להוציא לי את החשק להגיב. לקחתי ת'זמן. בעניין המתנשאת, חסרת דרך ארץ וכו' – אני מסכימה איתך לחלוטין. כשקראתי את מה שכתבת – הדבר הראשון שחשבתי זה היה שאתה אידיוט – הנה התנשאות, זה שאני כותבת לך את זה – זה בוודאי חוסר בדרך ארץ וזאת גם דוגמא לאי סובלנות. דווקא עם אידיוטים אין לי בעייה, עם אנשים רעים קשה לי.
מה שאני לא מסכימה ביחס למה שכתבת זה:
א. ההנגדה בין החרדים לבודהיסטים לא תופסת. גם בודהיזם זאת דת ( היא גם לא – אבל אני משתדלת לא להעמיס על המנגנון העדין שלך).
ב. אם דתי יגור בשכונה חילונית – אף אחד לא כופה עליו כלום. הוא יכול לשמור שבת כהלכתה. יש גם ג. וד. אבל באמת שאין בי סובלנות. הדוגמאות שלך כל כך מופרכות שזה ברור שהן נכתבו כדי לנגח אותי.
אין לי מושג מה כואב לך צביקה והאמת שזה גם לא באמת מעניין אותי.
תתקדם.
מי שצריך להתקדם ולצאת ממוגבלות וחוסר סובלנות לזולת זו אתון עיוורת. בגלל אנשים כמוך יש שינת חינם בישראל.
זה בסדר את גידלת אותו אני רואה את הקשר. אפיסקה זה סוג של נס, לא ממש בזכותך.
אתון יקירה,
אני שמח על תגובתך, שכן היא מעידה כאלף עדים על תרבות הדיון שלך, על הסובלנות שלך לדעות אחרות ושונות משלך, על ערכייך, על נימוסייך ומעל לכל על היכולות הקוגנטיביות שלך.
אין ספק שבעלבונות, טיפשות, אמירות כוללניות ורדודות קישורייך ויכולותייך טובות משלי לאין שיעור – ועל כך גאוותי.
אני מקבל את עצתך ומתקדם.
מפוסט חביב על טיול בבני עקיבא הגענו לדיון רב משתתפים
בנושא רמת הסובלנות של אתון עיוורת, מי תומך בתגובות
של צביקה וכן הלאה.
לא הגזמתם קצת ?
אם נסכם את זה – כל תגובה אלימה שלך, כשאתה יוצא להגן על משהו וחושב שפגיעה באחר תעשה את זה – היא קודם כל תמיד פגיעה בעצמך. אתה לעולם לא יכול לדעת מה התגובה שלך עושה לאחר (בדרך כלל שום דבר מועיל) – אבל אתה תהיה הראשון להיפגע מהאלימות שלך. אין שום דבר טוב, אבל כלום, מוחלט באלימות מכל זוית שמסתכלים עליה.
האם אני מצטערת על התגובה כאן? – לא. היא כנראה הייתה חשובה. זה נשמע סותר, אבל המציאות היא מורכבת ואפשר לתפוס אותה ברמות שונות.
ברמה אחרת – כשבריון אלים בא להחטיף לך סטירה, לפעמים נכון ומועיל לא להגיש את הלחי השנייה. שוב זה ברמת הבנה מסוימת. ברמת הבנה אחרת – אין שום בעייה עם סטירה ובריון אלים הוא בסך הכל יצור אנושי מבולבל שעדיין לא הבין שהמהות שלו זאת אהבה.