בעברית

בזמן האחרון, אני מגלה שיש מסביבי המון פעילות חדשה בעברית.  השפע הזה, עוזר להקל קצת את הגעגועים לשפה העברית ויוצר חיבורים בין הישראלים מסביב.  נוצרים מעגלים, מפגשים חדשים עם אנשים שותפים לחווית הגולה, תוך השענות על השפה והתרבות. יש שיאמרו, "רוצים להרגיש ישראלים – חזרו הביתה לישראל" ואחרים ישאלו "למה לכם להבדל מהחברה הסובבת אתכם".  [...]

לרשומה המלאה «

שירת המקהלה

הכל התחיל כשהמנצחת על המקהלה, הודיעה שמלכת הולנד או נסיכת הולנד (להלן ביאטריקס או מקסימה בהתאמה) תבוא להופעה של מקהלת בית הספר ואפשר יהיה ללחוץ לה את היד. ההופעה המדוברת, היא ארוע הפתיחה החגיגי של  המרכז הסיעודי "בית שלום" (רשת בית האבות היהודי) באמסטלווין.  הבטיחו שהמלכה תבוא ואפשר יהיה ללחוץ לה את היד. למען האמת, [...]

לרשומה המלאה «

מחשבות על יהודים

כבר שבועות ארוכים המלכה מתכוננת ליום הזה.  היא שמרה לה את השמלה החדשה, התאימה גרבונים לבנים וסריג לבן.  ממני היא בקשה שאקלע לה צמות כדי שהיא תהייה יפה יפה.  הבוקר, כשלבשתי חצאית, היא שמחה מאוד.   אחר כך, התבוננה בי, במבט מודאג.  "אמרו לבוא עם לבן ואת לובשת ורוד".  ההורים התבקשו לבוא לבית הכנסת הפורטוגזי [...]

לרשומה המלאה «

How was your weekend?

אם שואלים הולנדי שנמצאים אתו ביחסים ידידותיים, how was your weekend? מקבלים תשובה מפורטת מאוד.  כמעט ברמת השעות.  איפה הם היו בבוקר ומה עשו אחרי הצהריים ומי בא לבקר אותם ואיפה הם היו בערב ומתי הם הלכו לישון. ממש מספרים סיפור.  זו תשובה מפורטת, מאנשים שסתם חולקים איתי את אותו החלל במשרד, והיא לא תואמת [...]

לרשומה המלאה «

חינוך אירופאי?

אני לא זוכרת את ימי התיכון שלי כתקופה שבה למדתי הרבה.  קראתי הרבה, בהיתי הרבה ובעיקר מרחתי את הזמן.  תלמידה בינונית, רוב הזמן.  לא זוכרת אם זו אני שהייתי בינונית חסרת אחריות על תהליך הלימודים שלי, או שזה פשוט, בגלל שלא נדרשתי למאמץ מתמיד.  אולי זה ככה אצל כולם בישראל – רמת ההשקעה שנדרשת מהתלמידים [...]

לרשומה המלאה «

גריפה

אני נורא אוהבת את המילה הזו "גריפה".  כשהייתי קטנה, הייתי שומעת את אמא שלי מדברת עם החברות שלה בפולנית שיש לה גריפה.  גריפה זו מילה נורא יפה, מרוב זה שהיא מכוערת – היא יפה.  ג ר י פ ה.  ההולנדים, כמו הרבה דברים שהם עושים, לקחו דבר טוב וחרבו אותו. מעתה אל תאמרו ג ר [...]

לרשומה המלאה «

בא לשכונה בחור חדש

ביום הראשון ללימודים, ילד חדש הצטרף לכיתה של פליני.  זה לא סתם ילד חדש.  זה ילד ישראלי חדש.  התרגשות גדולה.  צריך לספר, שאת המשפחה החדשה, פגשנו אצל זוג חברים שלנו, באיזו ארוחה משותפת.  בזמנו, הם דיברו על מעבר אפשרי לאמסטרדם ועל בתי ספר באזור.  ביום שני, התחילה שנת הלימודים פה באזור אמסטרדם* ושוב פגשתי באם [...]

לרשומה המלאה «

ניווטים

עוד שבועיים המאאמממת, תתחיל את תקופת התיכון בחייה.  נכון שבארץ היא בטח עוד היתה בעממי, אבל פה זה אחרת. התיכון שנבחר נמצא באמסטרדם דה-סיטי.  היה לי קשה לחשוב על הילדה שלי הולכת לבד ברחובות אמסטרדם.  נכון שהיא דוברת את השפה במבטא מדוייק ומטעה.  נכון שהיא יודעת לעמוד על שלה והיא מתמקחת מעולה,   נכון שיש [...]

לרשומה המלאה «

התלבטות קשה

לפעמים אנחנו  משחקים משחק כזה, העילוי ואני – איפה אנחנו רוצים \מוכנים\ לא רוצים לגור בעולם.  "מה אתה אומר על שבדיה?", "מוכן.  אוסטרליה?" "רחוק.  לא רוצה.  יפן?", "אפשר , אבל בלי הילדים.  יוון?", "מוכנה.   תימן?" ככה עד שמגיעים למקומות אבסורדים כמו איזה אי קטן באוקייאנוס השקט, או מדינות שבחיים לא חשבנו על מגורים בהם.  לטביה.  [...]

לרשומה המלאה «

אבונד וויר דחסה

זה השם של מנהג הולנדי בן מאה שנים.  ארבעה ערבים, בחודש יוני, בדרך כלל בשבוע השני ביולי, שבהם צועדים בכל הולנד.  למעשה אם נדייק, מערכת החינוך כולה צועדת.  הקטנים, כלומר עד גיל 7, צועדים בין 2-5 קילומטרים בכל ערב והגדולים צועדים בין 8 ל-12 קילומטרים.  למעשה, כולם צועדים, המורים וההורים והאחים.  השכנים מסביב מתארגנים על [...]

לרשומה המלאה «