פידים:
רשומות
תגובות

ארכיון רשומות מהקטגוריה "חינוך"‏

בזמן האחרון, אני מגלה שיש מסביבי המון פעילות חדשה בעברית.  השפע הזה, עוזר להקל קצת את הגעגועים לשפה העברית ויוצר חיבורים בין הישראלים מסביב.  נוצרים מעגלים, מפגשים חדשים עם אנשים שותפים לחווית הגולה, תוך השענות על השפה והתרבות. יש שיאמרו, "רוצים להרגיש ישראלים – חזרו הביתה לישראל" ואחרים ישאלו "למה לכם להבדל מהחברה הסובבת אתכם".  [...]

לרשומה המלאה «

יש משפט כזה, שהוא קצת מן מוטו שלי – "יש מקום לכולם".  תלכו רגע ברחוב ביאליק ברמת גן – כל חנות שניה זה סמרטוטי דה לוקס ומה – לכולם יש פרנסה.  ובשכונת התקווה בין כל השווארמיות והמסעדות של האווזים אנשים לא מתפרנסים?  בטח שכן. גם פה, באמסטרדם, יש שלוש תנועות נוער (יהודיות) ונראה לי שכולן [...]

לרשומה המלאה «

בלילה, חלמתי שהמוכרת עם השיער האדום בחנות הצמר, מדברת אלי.  "חכי, יש לי משהו בשבילך".  אחר כך התעוררתי וניסיתי שוב לחזור לחלום. היא תמיד עסוקה המוכרת הזו.  תמיד חמוצה.  אחרי שלוש ומשהו שנים שאני קונה אצלה, באופן קבוע, השפתיים שלה התחילו להתעקל קצת למעלה כשהיא רואה אותי ואוטומטית היא עוברת לאנגלית.  היא יודעת שאני קודם [...]

לרשומה המלאה «

פעם בכמה שבועות, אבא של הילדים (העילוי), נוסע לכמה ימים.  נסיעת עבודה, לאחד הסניפים של החברה שלו באירופה.  אחת לכמה שבועות… והילדים שונאים את זה.   פעם כשהיינו בישראל והעילוי יצא למילואים, המאמממת שהיתה אז בת 9 בערך, התקשרה אליו וסיפרה שאמא מתעללת בה.  היא צועקת ונותנת רק קורנפלקס עם חלב לארוחת ערב. אחת לכמה שבועות, [...]

לרשומה המלאה «

כבר שבועות ארוכים המלכה מתכוננת ליום הזה.  היא שמרה לה את השמלה החדשה, התאימה גרבונים לבנים וסריג לבן.  ממני היא בקשה שאקלע לה צמות כדי שהיא תהייה יפה יפה.  הבוקר, כשלבשתי חצאית, היא שמחה מאוד.   אחר כך, התבוננה בי, במבט מודאג.  "אמרו לבוא עם לבן ואת לובשת ורוד".  ההורים התבקשו לבוא לבית הכנסת הפורטוגזי [...]

לרשומה המלאה «

בסוף השבוע האחרון, פליני נסע ליומיים, למחנה.  מאז שהוא היה קטן, היתה לי הרגשה שהילד נולד להיות חלק מאיזו תנועת נוער.   אני , לדוגמא,  הייתי צופה נלהבת (בטלוויזיה).  העילוי לעומתי, לא התמיד במיוחד. הוא היה בצופים קצת בכיתה ה' ואחרי איזה טיול או שניים, בכיתה ו' הוא מיצה את הנושא והפך לאחד מאלו שמציקים [...]

לרשומה המלאה «

אני לא זוכרת את ימי התיכון שלי כתקופה שבה למדתי הרבה.  קראתי הרבה, בהיתי הרבה ובעיקר מרחתי את הזמן.  תלמידה בינונית, רוב הזמן.  לא זוכרת אם זו אני שהייתי בינונית חסרת אחריות על תהליך הלימודים שלי, או שזה פשוט, בגלל שלא נדרשתי למאמץ מתמיד.  אולי זה ככה אצל כולם בישראל – רמת ההשקעה שנדרשת מהתלמידים [...]

לרשומה המלאה «

לפעמים אנחנו  משחקים משחק כזה, העילוי ואני – איפה אנחנו רוצים \מוכנים\ לא רוצים לגור בעולם.  "מה אתה אומר על שבדיה?", "מוכן.  אוסטרליה?" "רחוק.  לא רוצה.  יפן?", "אפשר , אבל בלי הילדים.  יוון?", "מוכנה.   תימן?" ככה עד שמגיעים למקומות אבסורדים כמו איזה אי קטן באוקייאנוס השקט, או מדינות שבחיים לא חשבנו על מגורים בהם.  לטביה.  [...]

לרשומה המלאה «

כשאין משפחה מורחבת מסביב, במרחק יריקה, זה משנה משהו בדינמיקה של התא המשפחתי המצומצם.  זה משנה משהו גם בתא המשפחתי הלא מצומצם, אבל זה כבר סיפור אחר. יוצא לנו לא פעם, לעילוי ולי לעשות חשבון נפש – מה עשינו, כשניתקנו את הילדים מהחמולה, מהשבט – מהסבא, מהסבתות מבני הדודים, מהדודים, מהדודים של אמא ואבא, מהבני דודים [...]

לרשומה המלאה «

זה שהנרייטה סולד, נפטרה ב-ל' בשבט, לא מזיז לשאר העמים לקבוע את יום האם ל- 10 במאי.  מודר-דח, כך קוראים לזה פה ורשתות השיווק נערכות במלא המרץ לענות על הצורך של הילדים והמשפחה לקנות משהו ליום האם.  בכל מקום היו פרסומות.  דיסקים עם שירי שמאלצ מיוחדים ליום האם, מערך סבונים, מערך תכשיטים, שמונצעס וכדומה.   שבועות לפני יום [...]

לרשומה המלאה «

רשומות ישנות יותר «

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 46 שכבר עוקבים אחריו