אחד הדברים שהכי חסרים לי פה (מעבר למשפחה והחברות), זו חנות ספרים בעברית או מינימום ספריה. בשנה שעברה, פעם בחודש היינו מזמינים חבילה של ספרים מישראל, עם 5-6 ספרים שיחזיקו אותנו עד לחבילה הבאה. אחרי שכמה פעמים קיבלנו עותקים פגומים בהם הדפים חתוכים או חסרים, התבאסנו והפסקנו להזמין מהאינטרנט. כל אדם שנסע לישראל או חזר ממנה, קיבל רשימה של ספרים עם מספר קטלוגי, כדי שהחיפוש בחנות הספרים ייעשה בקלות. כשאני נוסעת לישראל, יש מזוודה שלמה שמיועדת לספרים. הבעייה בקנייה של ספרים, במיוחד אם נוסעים אחר כך לחו"ל, היא שאי אפשר להחזיר אותם. חווית קניית הספרים בישראל, כשאני באה לביקור היא לא אידיאלית – אני ועוד שלושה ילדים, אמורים לבחור בקפידה המון ספרים כדי שיהיה לנו לתקופה הקרובה. התוצאה מפספסת לפעמים. ככה קורה, שאנחנו קונים ספרים שאנחנו לא כל כך נהנים לקרוא בהם. כשהייתי קטנה, אמא שלי למדה אותי את חוק "שלושים העמודים הראשונים". החוק מניח מראש, ששלושים העמודים הראשונים של הספר הם משעממים נורא, ולוקח זמן עד שהסופר מצליח לעניין אותנו. זה בדרך כלל עובד. מצוקת העיתים גרמה לי לשכלל את החוק ל"מאה העמודים הראשונים", ולא פעם אני מכריחה את עצמי לקרוא ולקרוא ולקרוא, כשאני כבר יודעת, שזה יהיה ספר, שממש לא יהייה איכפת לי לתת מתנה למישהו. לו, אני הייתי היחידה עם הבעייה הזו בבית שלנו, אז ניחא, אבל לכו תמצאו ספרים עדכניים לילדים בגילאי 9 ו- 11. ספרים שהם עדיין לא קראו. בעיייה. ספריית בית הספר שלהם, ממוקמת בחדר גדול, מרווח ומואר. הספרנית, בתקציב מועט – עושה עבודת קודש ומחפשת לכל ילדה את הספרים שיתאימו לה. אבל זה מורכב, כי רוב הספרים שיש בספריה הם בהולנדית. הולנדית זה לא רע, נהפוך הוא. הם קוראים בהולנדית ומתרגלים את השימוש בשפה אחרת. זה נפלא בעיני שהם מסוגלים לקרוא ביותר משתי שפות. אבל לי זה קצת מפריע שאני לא יכולה ללוות את תהליך הקריאה שלהם בהולנדית.
אחת השאלות הראשונות, שאני שואלת, כשאני פוגשת אנשים חדשים, היא אם הם קוראים. ואם כן, באיזה סגנון. אני לדוגמא, חובבת ספרי אסקפיזם – ספרות מתח וספרות פנטסיה. לא לכולם זה מתאים. רוב החברות שלי פה (אם לא כולן…), לא בדיוק חובבות את הז'אנר הזה ואני יכולה רק להצטער שאני לא יכולה להתרם מהספרים שיש להן בבית. אז אני קונה והרבה. המדפים המצ'וקמקים של הספרים בבית שלי, כבר כורעים תחת הנטל. חברים שבאים אלי הביתה, יודעים שהם יכולים להשאיל איזה ספר שהם ירצו. זה רק עושה לי מקום בינתיים לעוד ספרים. חנויות הספרים ההולנדיות, מקצות על פי רוב מספר מדפים לספרות אנגלית, אבל המבחר מאוד מצומצם. אחת לתקופה, אני נוסעת לחנות הספרים האמריקאית, שנמצאת במרכז אמסטרדם, להתחדש בספרים חדשים. אני מאוד אוהבת את חנות הספרים האמריקאית, כי היא נותנת חוויה של חנות ספרים, שאם אני אי פעם אפתח – היא תהייה כזו. יש בחנות שלוש או ארבע קומות, הספרים ממוקמים באופן שמזמין דפדוף ומגוון הנושאים שהספרים מכילים הוא מדהים. חבל שזו לא ממש ספריה. כי אז בכלל הייתי יכולה לבלות שם כמעט פעם בשבוע. נכנסתי לספרייה הציבורית פה ליד הבית שלי. הספריה די גדולה, מזכירה לי קצת את הספריה החדשה בקרית אונו. ספרניות עמלניות שומרות על השקט, ספריה של סבתות. הספריה היתה מוארת ומאווררת. המון מדפים עם ספרים בהולנדית ואיזה חמישה עם ספרים באנגלית. כשביקשתי להרשם, אמרו שאני צריכה להביא אישור מהעירייה שאני אכן תושבת השכונה, כי אחרת הם לא יכולים לרשום אותי. איפה שיש פרוצדורות ובירוקרטיה, אני לא נמצאת… אז לא נרשמתי.
יש באמזון מכשיר לקריאת ספרים אלקטרונים שנקרא קינדל. אני חומדת אותו כבר לא מעט זמן. היתרון של קינדל בעיני בוא באפשרות הזולה יחסית לרכןש ספרים מאמזון, ספרים אלקטרונים. ככה, הספרייה שלי לא תתמלא בספרים שאני לא אוהבת ובחיים שלי אני לא אחזור לקרוא, מעבר ל- 100 עמודי החסד.
אף פעם עוד לא קראתי ספר במהדורה אלקטרונית. זה קצת אחרת. יש בקינדל כל מני פיצ'רים חביבים שמאפשרים לסמן עמודים ולכתוב כל מני הערות שוליים. אם הקינדל גם בא עם מילון מובנה, אני חושבת שזו בכלל חגיגה. בכל מקרה, עולה שאלה חשובה – אז מה, אם יש קינדל, אין ספרים? (ספרים בפורמט שאנחנו מכירים – דפים וכריכה וסימניות צבעוניות). לא יודעת. אבא שלי פעם אמר, שאם אין בבית ספרים, זה כנראה בית של אנשים לא כל כך, איך לומר בעדינות, חכמים.
בכך אופן, מה היה לנו פה – אין פה חנות ספרים בעברית, יש לי המון ספרים שאין לי מה לעשות איתם, אני קוראת באנגלית והילדים קוראים בהולנדית ואני רוצה קינדל.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בזכות ההערה של גליה, שימו לב, נפתחה הספריה.
אני מזדהה עם כל מילה שכתבת
גם עבורי ספרים בעברית נחשבת לתשובה מספר אחת לשאלה "מה אתה רוצה/צריך מהארץ?"
אני לא מסוגל להיפטר מהעניין של קריאה ב"פורמט הישן".
כמו עם דיסקים שאני קונה, יש בספרים משהו שגורם לי להתרגש: הריח, המגע, הדפדוף בספר. זה משהו שקינדל לא יצליח לחקות לעולם.
שלא תביני לא נכון, קינדל בהחלט יכול להיות כלי קיבול יעיל לספרים, אבל משום מה, כשזה מגיע לספרים, יעילות זה לא בדיוק מה שאני מחפש.
לגבי הטעם שלך בספרים – אני מבין אותו לחלוטין. אני מת על ספרי מתח ופנטזיה בעיקר, אבל גם על מד"ב, קומיקס ואפילו כמה ספרי סיפורת "רגילה", מה שנקרא.
בכל מקרה – קריאה היא תענוג. קשה לי להתחבר עם מי שלא רואה את זה כך.
אורי – 🙂 אני מבקשת גם זייתים מהשוק. עכשיו לדוגמא, נגמר לי המרכך שאני אוהבת, אבל אני מתביישת לבקש…
גיא – קריאה בפורמט ישן היא באמת תענוג, השאלה הגדולה האם התענוג הזה לא מתעצם כשיש "נצנצים" (פיצ'רים) מסביב.
בדיוק היום ניהלתי שיחה עם חברה על הקטע של הספרים. כמעט לא קוראת "פרוזה" רק ספרי עיון ואז יוצא מצב לא פשוט כמו בימים האחרונים שאני לא יכולה לעשות הרבה מעבר ללשכב במיטה ולקרוא וכל מה שיש לי ליד המיטה זה: ספר עב כרס על תיאוריה נוירו-פסיכולוגית – שהמוח שלי במצבו הנוכחי לא מסוגל לעקוב אחריה, ספרים על אסטרטגיית ההשקעות של וורן באפט – כנ"ל, והכי קליל זה ספר על הביוגרפיה של לאונרדו דה-וינצ'י וגם ספר שעוסק בשימוש בדימיון מודרך. אתמול ממש הייתי במצוקת קריאה. התחלתי לקרוא את הכרך על ימי הביניים באנציקלופדיית תרבות ואמנות משנות ה-60 שיש לנו כאן. בעיקר עיינתי בתמונות לא משתמשת בקריאה לאסקפיזם – לא עובד בשבילי.
נראה לי מבאס לקרוא ממכשיר אלקטרוני קטן. מצד שני זה נשמע כמו פתרון טוב בשבילך. לו הייתי את הייתי מתעקשת על ההולנדית. אולי בכל זאת אפיסקה? תתני פוש לפש? חבל, זה חלק מאוד מהותי מהתרבות שבתוכה את חיה. אני זוכרת את הפוסטים שכתבת בעניין שקשה לך עם שפות, אבל אולי בכל זאת?
ואז עולם שלם של קריאה יפתח בפנייך.
אני בינתיים מאוד מרוצה מהספריה של אמסטלפיין.
4 מדפים של ספרים בעברית. והמון המון ספרים מעולים באנגלית.
אני בטוח שתמצאי משהו.. 😛
אתון – אני מוצאת את האסקפיזם כמשהו מאוד נינוח ומאוורר. עם זאת, אין ספק שיש צורך גם בספרי עיון ומחקר. אבל אני קצת נחה ממחקרים וספרים רציניים. הולנדית זה לא משהו שקל לי איתו, במיוחד כשקליטת השפות שלי היא לא מהמשובחות. אני מתיישהו גם אגיע לזה.
אלון – הספרייה באמסטלפיין, אכן נחשבת למשובחת באופן מיוחד. אבל מה לעשות שאני לא תושבת אמסטלפיין ❓
דה סונר דה בטר. אל תדחי, חבל. זה מאוד משמעותי בשהייה שלך שם, זה יכול לעשות שינוי מאוד גדול. אני מבינה שקליטת שפות קשה לך – תחשבי שכל מה שתצליחי בכל זאת – זה רווח נקי. "המתיישהו אני אגיע לזה" – זה חבל. את לא יודעת כמה זמן תהיי שם. בינתיים את שם. שפה זה מאוד מהותי להתערות תרבותית וחברתית. אל תהיי שפ, תהיי הלביאה שאני מכירה, שלא פוחדת להתמודד עם אתגרים. תקדישי לזה את הזמן בשבוע שזה דורש. נניח שני שיעורים בשבוע ושיעורי בית. את יכולה. יאללה בית"ר.
שפ=שפן.
אתון – האמת היא, שבדיוק מצאתי מורה להולנדית שגרה בשכונה. אפילו דיברתי איתה. אני מאמינה שאני אתחיל בקרוב. יהיה חזיילך. (כלומר, יהיייה נעים ונחמד)
היי אפיסקה,
ראשית,אני רוצה לברך אותך ולהחמיא לך על הביקורת הטובה שקבלת על הבלוג שלך בקפה אינטרנט,מומלצים.אנחנו,כל הגרופיס שלך,אלה הקוראים את הפוסטים שלך בהנאה רבה,וגם מגיבים לפעמים,לא היינו זקוקים לדברי הבקורת בכדי להשתכנע שהבלוג שלך הוא מקור של תענוג צרוף.אבל,תמיד נחמד להווכח שגם אחרים,כאלה שאינם משוחדים,חושבים כמונו.
ובאשר לנושא הספרים,אני נזכרת בשני ספורים של אייזק אסימוב,שלדאבון ליבי אינני זוכרת את שמם,למרות שהותירו בי רושם חזק ביותר.הראשון מדבר על עולם עתידני בו אין מורים כי אם רק מחשבים ורובוטים המלמדים את הילדים בבתיהם.והנה,כשהמחשב מתקלקל,הילדים מתחילים לקבל מסרים שגויים,ובשלב מסויים מפסיקים ללמוד עד שיגיע הטכנאי לתקן את המורה.וכאן עולה השאלה,היכן הגורם האנושי המחנך,בעולם של מכונות ומתקני מורים ממתכת.בספור השני הילדים קוראים ספרים אלקטרוניים,אך נזכרים שבעליית הגג יש מעין דפדפת מנייר,צהובת גווילים שהגדולים מזכירים בנוסטלגיה של צער על הרשרוש המיוחד כשהופכים את הדפים,הריח המיוחד כשהספר יוצא חדש מבית הדפוס,והאוזניים וכל שאר הקישוטים בספרים הישנים בספריות,הוכחה שמאות אלפי אצבעות הפכו דפים בהתרגשות,באהבה,לפעמים מתוך שעמום או כעס.האמנם,זה מה שמחכה למין האנושי?אינטרקציה עם מכונות נטולות נשמה?נקווה שלא כך הדבר.אפיסקה יקירתי,את במועדון אוהבי הספרים החרותים על נייר, אמנם משוחזר ,מתוך מחשבה על העצים ביערות שיש לשמור עליהם לטובת המין האנושי.ויאללה תתחילי ללמוד הולנדית.ומפי מורה לאנגלית,אם למדת שפת אם ברמה בה את מתבטאת,לא צריכה להיות לך בעיה ללמוד שפה נוספת,ברמה פחותה אולי,אבל שתאפשר לך לתקשר עם הסביבה בשפת המקום,לקרוא ספרים ולהבין את מה שילדיך לומדים בבית הספר.
בהצלחה, ובאהבה רבה.
סבתא דליה המגיעה אליכם בסוף שבוע הבא.
כל הכבוד בובה. מחזיקה לך אצבעות. תתמידי, זה הסוד. קחי את זה ברצינות. קל שזה יתמסמס כשזה מורה פרטי. 😈
סבתא דליה, תני קישור 😀
שתי מחשבות/שאלות בנוגע לקינדל:
– אחת ההברקות של הגאדג'ט היא אכן האפשרות להוסיף הערות/הארות וכו' ביחד עם הטקסט. אבל… מכיוון שהצעצוע (היקר להפליא) מכיל רק כ 200 ספרים – לאן הולכות ההערות אחרי שקוראים את הספר ה 201 (ומעלה)? האם הרעיון הוא שצריך לנהל ספריה חיצונית על דיסק קשיח?
– האם מישהו יודע אם יש לקינדל תמיכה בעברית? גם במכשיר וגם מבחינת חנויות ספרים בארץ.
חוצמזה – כיף לקרוא את הבלוג!
סבתא דליה- תודה תודה על המחמאות. חצי בוקר הסתובבתי בהיי לא נורמלי, בעבודה. במקום לעבוד שיננתי את המילים של הארץ. ממש התרגשות. אני חושבת שאהבת הספר קשורה לעולם שאליו לוקח אותנו הספר. היא לא קשורה לטכנולוגיה שבה הסיפור עטוף. הסיפור יכול להיות עטוף בנייר או במסך מגע, בכל מקרה אחרי שמתרגלים לטכנולוגיה, מרגישים איתה בנוח. הטכנולוגיה רק מנגישה לנו את העולם הישן. בזכות הטכנולוגיה אנחנו יכולים לטייל בעולם, לצפות בסרטים, לראות טלוויזיה, להתכתב בזמן אמת עם חברים ביבשות שונות. יכול להיות שהטכנולוגיה שמביא עמו הקינדל, עושה פריצת דרך. אני עוד שוקלת את זה.
אתון עיוורת – זה לא יתמסמס. "כשיש רצון ויש יכולת…" 🙂
הנה הקישור http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1030441.html לפסקה שעשתה לי את הבוקר.
רועי – ההערות שלך על הקינדל מאוד במקום. זו הסיבה גם, שאני בינתיים רק חומדת אותו, אבל לא קונה באמת. עד כמה שידוע לי אין תרגום לעברית, אבל ביננו, זה רק עניין של זמן, עד שעם הספר ידאג לפרוץ את המכשיר ולדאוג לגרסאות מתורגמות…. ברוך הבא לבלוג הצנוע שלי. איזה כיף לקבל מחמאות.
סחטיקה, לא הבנתי באיזה קפה אינטרנט
לפעמים אני לא יודעת על מה יש לי להלין.
יש באוניברסיטה (מישיגן) מדפים על מדפים על מדפים של ספרים בעברית ובעלי ואני נהנים מהם מאוד. אין ספרי ילדים (יש מבחר מצומצם בספריה העירונית) ואנחנו מביאים מהם ומבקשים שיביאו לילדים.
אתון, בכלל לא היה לי מושג שמישהו, מלבד האנשים הקבועים וכל אלו שמחפשים מתכון למרק עגבניות, קורא את הבלוג הזה…
מיכליקה – אכן, אין לך מה להלין על האוניברסיטה במישיגן. חוץ מהקור, אולי. בדיוק אתמול ניגש אלי מישהו, שהוא ראה בפייסבוק שאני מוכנה להחליף ספרים עם אנשים והיה נפעם מהאפשרות הזו, של לקרוא בעברית. 🙄
היי אפיסקה,
זה שוב אני,סבתא דליה.כל מילה שלך בסלע.את צודקת בכל הקשור להנגשה והנוחיות.ויחד עם זאת,אני רוצה להאיר את הנושא מנקודת מבט שונה במעט.צאי וראי מה קורה בתחום הצילום.אנחנו מתמכרים לצילום הדיגיטלי המאפשר לנו להחליט איזה תמונות נשמור ואיזה נמחוק במידית.ואז,אנחנו מזינים את המחשב בתמונות,נהנים מזיום, מראים לאורחים המזדמנים הביתה,או שולחים לאחרים הנמצאים מול המסך.עניין פיתוח התמונות כמעט וירד מהפרק.חבל על הטרחה ועל הכסף.התמונות מאוחסנות במקום בטוח,בזכרון של המחשב.נו,אז מה קורה אם אני רוצה להראות את נכדי המקסימים למישהו שאני פוגשת ברחוב?רק התמונות על נייר המאוחסנות אצלי בארנק יעשו את העבודה.וגם בעניין הספרים,נראה אותך קוראת ממסך אלקטרוני בגנה קטנה בה הצפורים מצייצות והנוף האנושי ממלא את המקום ואותי בערגה לאדם.ואני מקווה שאת הפוסטים האלה קוראים בוגרים,כי אני אוסיף פה משהו על האהבה וכל האביזרים הנלווים.כן,גם אלה יכולים להעניק אורגזמות חזקות מבלי שיהיה המגע עם הגוף האנושי,הזולת.אז מה,האם כולם יעדיפו להמיר את כאבי הלב, המשברים התסכול,כמו את האושר העילאי,הריחוף והגעגועים כשהאהבה טובה,באביזרים המכאניים ממתכת או מפלסטיק?תמהתני.והמסקנה,יש מקום בחיינו גם וגם,ושכל אחד יבחר לו את הדרכים שלו,שלה,להגיע לאושר וסיפוק הלב והגוף.
שבת שלום ולהתראות,נשיקות לכולכם,סבתא דליה
אכן קופא התחת!
היי
שוב אני. אולי כבר כתבתי לך שאנחנו בדרך להולנד. (ממש מחרתיים)
בעלי כבר שם (נגור ליד ארנהם) יש לו את הספר: "התמוטטות" , אני שלחתי לעצמי את "אשת חייל" של ליהיא לפיד -ידבר אליך? "ההרצאה האחרונה" ועוד 2-3. אולי נצליח בהמשך להחליף? ואשמח לפניות נוספות ובבמיוחד אם מישהו מהאזור שנגור בו קורא את הבלוג: argaman_g@walla.co.il
גליה- ברוכים הבאים להולנד. תתלבשו חם, שמעתי שהחורף הולך להיות קר….
אני מאוד בעד להחליף ספרים. למעשה, נתת לי רעיון לפינה בבלוג – "הספריה". זה שלך בובה, תהני.
היי
איזה התרגשות – פינה בבלוג שלך!!
לא הבנתי איך זה עובד אבל מקוה שיצליח
(נראה לי שיש לך מספיק רייטינג בשביל זה…)
אבל האמת: ההתרגשות מהטיסה מחר בלילה (עם שתי בנות),ואח"כ בית חדש, בית ספר…
-קצת נכנסתי ללחץ לגבי הספרים (שאני לא לוקחת מספיק) ומצד שני יש לי מזוודות מפוצצות…
אשמח להתעדכן בהמשך לגבי הספריה!!
היי,
יש לי שנשואה להולנדי וגרם המון שנים בהולנד, היא גם חובבת קריאה, אולי תרצי ליצור איתה קשר ולנסות להחליף/להשאיל ספרים?
לי יש חבר הולנדי שהגיע ארצה לעשות עלייה, אנחנו בתחילתו של תהליך…
שיהיה לכם חורף נעים שם אצלנו כמו שידוע חמים עדיין… 🙂 🙂
כל כך מזדהה עםמה שכתבת…
אני מתגורר בבלגיה, וכתולעת ספרים מושבעת גם לי חסרה מאוד היכולת להשיג ספרים בעברית. בארץ הייתי רשום לספריה העירונית והייתי מחסל בממוצע ספר בשבוע ומידי פעם מקנח בקניית ספר או שניים (או אחד + שני בחינם במבצעים) בסטימצקי או בצומת ספרים.
ספרים בעבורי הםבדיוק כמו מזון, מזון לנפש, ואני גווע מרעב קריאתי פה בגולת הבלגים… (עיניים מתלחלחות ומשיכות קלות באף…)
יש כאן חנות ספרים ענקית של רשת – FNAC, שהיא בסגנון חנות הספרים האמריקאית שתיארת, גם בה יש שני מדפי ספרים באנגלית ומידי פעם אני רוכש שם ספר, אך למרות שאני דובר וקורא אנגלית שוטפת, עדיין, אין התענגות קריאת ספר באנגלית כעונג קריאת ספרת בעברית.
האופציה של הזמנה בדואר מהארץ גם כן נפסלה משום שהדואר הבלגי כאן לא ממש יעיל וכבר החזיר לי פעמייםלארץ חבילות שאמא שלי שלחה לי משום שהדוור החליט שהוא לא מוצא את הכתובת (שנמצאת בלב העיר בבניין גדול עם שילוט שמי מסודר וברור…), שתי אופציות אחרות עליהן חשבתי לאחרונה הן נסיעה ללונדון לסניף של סטימצקי שם ורכישת כמות ספרים, או לחילופין לרכוש את קורא הספרים האלקטרוני של סטימצקי שנקרא – Eברית והא משהו בסגנון הקינדל אך מיועד לרכישת ספרים בסטימצקי בלבד.
נראה לי שאלך עליו בסופו של דבר.
תמיד הייתה לי קריאה מהנה, לא תיארתי לעצמי שתהיה לי גם "קריאה מענה"… 🙂