אחד הדברים הכי מורכבים שהיו לי במעבר להולנד, הוא הצורך לבחור מערכת חינוך עבור הגמדים. בישראל, על פי רוב, בכלל אין התלבטות: הילדים הולכים לגן שליד הבית, לבית הספר שליד הבית ולתיכון שרוב החברים הולכים אליו. למעשה, אפילו את ההפניה לגן, מנהלת הרשות המקומית ביד רמה ולהורים לא נותר אלא לקטר על הגננת, משרד החינוך והרשות המקומית. כחצי שנה לפני שעברנו להולנד, התחלנו בחקר הנושא. מבחר בתי הספר כאן הוא גדול במיוחד – מונטסורי, קתולי, בינלאומי, בריטי, יפני, הולנדי רגיל, הולנדי יהודי, בית ספר גדול או קטן. בחירת בית הספר נתונה לשיקול ההורים. בחירת בית הספר היתה עבורינו תהליך מחשבתי, רגשי שנדרשנו אליו – איזה כלים אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו ואיזה מסגרת תתמוך בתהליכים החינוכיים שלנו. עבורנו, כהורים, הזכות לבחור מוסד חינוכי, היתה מפתיעה ומבלבלת שהצריכה אותנו לבירור מעמיק. למעשה, התחושה היתה שהכל אפשרי, והכל ישפיע באופן מהותי על הילדים ועל הבית. במובן מסויים, זה כמו לצאת לשופינג של בתי ספר, של תפיסות חיוכיות, של קהילה לימודית. תמיד אפשר להחליף את "השמלה", אבל מי שמשלם את המחיר זה הילדים. בסופו של דבר, אחרי הרבה מאוד התלבטוית בחרנו בבית הספר היהודי, דבר שהכתיב בסופו של דבר גם את מקום המגורים שלנו. בחרנו בבית הספר היהודי, בעיקר בגלל השמירה על הזיקה התרבותית, צוות שמדבר בחלקו עברית, שמירה על העברית בשיעורי עברית יומיים והתחושה (המוטעית מאוד), שבגלל שאנחנו כולנו יהודים, יהיה לילדים קל להתחבר עם הילדים היהודים ההולנדים. בית הספר היסודי,מתחיל מ"חרופ אין", שזו כיתת גן, המקבילה לטרום חובה בישראל ומסתיים ב"חרופ אחט" שזו כיתה ו'.
במהלך שנת הלימודים של כיתה ו' (חרופ אחט), עוברים הילדים מבחנים שמזכירים את המבחנים הפסיכומטרים וקובעים את רמת הלימודית. אלו הם ה"סיטו – טוטס". למבחנים האלו חשיבות מכרעת בקביעת גורל הילדים, לשנים הבאות מאחר והם קובעים את רמת הלימודים בתיכון, ואת סוג הלימודים הגבוהים – מכללה מקצועית או אוניברסיטה. אני חושבת שהמבחנים הללו הם המקבילה ההולנדית, למבחנים פסיכומטריים, אלא שכאן, אין הזדמנות שניה וקשה מאוד לתקן ציונים שהושגו בכיתה ו'. הלחץ של הילדים להצטיין במבחנים הללו גבוה מאוד ויש מערכת שלמה של מורים פרטיים שמתמחים בהכנה למבחני הסיטו, שעובדים עם הילדים כבר מכיתה ה ("חרופ זייבן"). ילדים שמשיגים תוצאות נמוכות, נידונים לתיכונים ברמה נמוכה שמסתיימים בגיל 16 ולא מאפשרים לימודים גבוהים. יש הרבה מאוד ילדים בני 16, שיוצאים לעבוד, אחרי שהם סיימו את חוק הלימודים שלהם. הם מתחילים כדוורים, שליחים, מסדרי מדפים בסופר מרקט וכדומה ומתקדמים בתוך מערך המקצועות האלו. אני חושבת שיש כאן אישהו עוול, כלפי הילדים שצריכים בגיל 10 להבחן ולקבוע את העתיד המקצועי ואולי אפילו הכללי שלהם. למרות שתמיד אפשר למצוא הפתעות, בדמותם של אנשים חרוצים ונבונים שהצליחו לבנות את עצמם.
מערך הלימודים התיכוני ההולנדי בנוי, בגדול ובלי להכנס לפרטים מדוייקים, מהסולם הבא (יש עוד תתי רמות):
VMBO
HAVO
VWO
הרמה הגבוהה ביותר, לדוגמא, היא ה-VWO, אני חושבת שהמקבילה שלו הוא המגמות הריאליות והמדעיות בתיכונים בישראל. תלמידי VWO יוכלו להתקבל לכל מסלול לימודים באוניברסיטה. תלמידי ה- VMBO יוכלו לשפר את מעמדם בלימודי MBO שזה מקביל למכללה לטכנאים. (חומר נוסף למתעניינים נמצא בוויקיפדיה)
מכיוון שהמאאממת, נמצאת בהולנד רק שנה וחצי ואוצר המילים שלה אינו מספיק כדי להבחן בסיטו, תהליך הכוונתה לרמת הלימודים, שונה מילדים הולנדים "ילידים": היא תקבל המלצה מצוות המורים שלה על סמך ההישגים הלימודיים בשנה וחצי האחרונות והאי נדרשת לעשות מבחן IQ. שאלתי, את המורה מי יקבל את תוצאות המבחן, והיא הבטיחה לי שרק אנחנו – ההורים ובית הספר היסודי שלה. אני עוד רוצה לברר את הנושא עם מערך הבחינות הארצי ההולנדי. בכל מקרה, אנחנו בתהליך של שופינג בתי ספר תיכון.
כל הילדים קיבלו חוברת מהודרת ובה מפורטים כל התיכונים בסביבה, עם מסלולי הלימוד תמונות ושאר פרטים פרסומיים. במקביל, חודשים ינואר-פברואר מוקדשים לימים פתוחים שבהם מתקיימים שיעורים לדוגמא וערבי הורים ותלמידים. בחודש מרץ ההרשמה מתבצעת בפועל. מרגית, מהעבודה שלי שלחה לי קישור לאתר שבוא אפשר לקבל את המידע על רמות התיכונים השונות ולהתרשם.
Found a site with new information on schools
http://www.onderwijsinspectie.nl/nl/home/Algemeen/zoeken/Zoek_op_scholen
select at sector " Voortgezet onderwijs "
fill in at plaatsnaam " amsterdam"
click " start zoeken"
At the results scroll down and click the link "Alle OV scholen"
At the next result page click on the top VWO, you than see all VWO school in holland, scroll down for amsterdam. the choises are onvoldoende, voldoende and excellent, of which the later is best of course. the ignatius (the cathlic one) was in the best top 10 schools in Holland.
succes,
בעקבות עבודת מחקר של המאמממת ושלי, הכנו מפה של תיכונים רלוונטיים, קירבה לבית ולתחנות טראאם. השתמשנו בכל מני סימונים כדי לסמן את אלו שהם אטרקטיביים במיוחד, מבחינתנו.
מורכב….
בכל מקרה, אני חושבת שצריך לתת 1-0 למערך החינוך הישראלי שדוגל בחום בהזדמנות נוספת, לכל תלמיד, תמיד.
דווקא השיטה הזו נראית לי.יש לי הרושם שהשיטה הזו מאפשרת לאלו שרוצים ללמוד באמת, ללמוד ולאלו שפחות מתעניינים בלימודים, לצאת לעבוד. לא כולם צריכים ויכולים ללכת לאוניברסיטה. רק בישראל יש המון לחץ ללמוד באוניברסיטה והתוצאה היא שכולם רוצים להיות מנהלים ואף אחד לא רוצה לעבוד.
אבל פה אתה לא יכול לבחור, אפילו אם אתה רוצה , לעבוד או ללמוד –
פה אין לך את הבחירה אפילו ! כי תאר לך שקיבלת vwo, ואתה רוצה לעבוד – סבבה, לך לעבוד. אבל אתה יכול להחליט ללמוד אם בא לך.
אבל אם קיבלת vmbo – אין לך אפילו הזדמות להוכיח שאתה כן יכול ללמוד באמת, אתה ישר צריך ללכת לעבוד,
בלי סיכוי קטנטן להכנס לאוניברסיטה. למה ?? בגלל שלא כל כך הצלחת אם המבחנים בכיתה ו.
לעומת זאת, בישראל הכל פתוח בפנייך, גם במקרה שאתה רוצה ללכת לעבוד. ולא נמדד לפי הרמה השכלית שלך 10 שנים אחורה.
בעיניי בהחלט 1-0 לישראל.
1. קשה לי להאמין שאין דרך להתקבל לאוניברסיטה בלי לימודים תיכוניים. וגם אם אין בהולנד עצמה, בטח יש מדינות אחרות באיחוד שיאפשרו למי שמוכשר מספיק לעשות משהו מקביל לבגרות אקסטרנית.
2. בכל מה שנוגע לאפשרות לבחור בית ספר ומערכת חינוך, 1-0 להולנד.
יקירתי, אני לא רוצה לדבר על ההשוואה שעשית, כי אני הדיוטה לגמרי במערכת של הולנד… אבל נתת למע' הישראלית הרבה יותר קרדיט ממה שמגיע לה…. את לא חושבת?
ואל תתיחסי לזה מהמקום שבו נמצאת המאממממת כרגע (כי אין לה יתרון בהולנד). המערכת הישראלית לא ממש נותנת הזדמנויות וגם לא כזו מצוינת או שוויונית, בעיקר אם את לא מהצד הנעים של המגורים, או הבית (שדוחף אותך) וכו' וכו'. אני חושבת שזה אכן מורכב כמו שציינת קודם, אבל פתיר…
ולגבי המאמממת- טוב שיש הזדמנויות גם לילדים זרים (מה עושים ילדי דיפלומטים וגו'? אילו פתרונות מוצעים להם?)
ברכה והצלחה למאממממת- תראי להם לגמרי מה זה ישראלית עם גנים משובחים 😀
מעניין ההשוואה שלך עם המערכת בישראל ובהולנד. אני גדלתי בבלגיה והייתה לי חווייה אחרת. קודם כל היה לי ברור שאני לומדת בבית ספר יהודי ואז נשאר רק לבחור באיזה זרם דתי. בארץ עם הילדים שלי היו הרבה יותר אפשרויות של בתי ספר, מכל הסוגים והצבעים ולא היה קל לבחור לאן לשלוח אותם.
בבלגיה בזמני היתה אפשרות לעבור בחינת בגרות אקסטרנית אצל חבר שופטים ממשלשתי, למי שבא מבית ספר מקצועי, ואם עוברים את המבחן אפשר להמשיך לאוניברסיטה. קשה לי להאמין שאין דבר כזה היום. דווקא בארץ נראה לי שיש יותר מדי גמישות מכיוון שאפשר לשפר בגרויות בלי סוף ומתי שרוצים. לכן הרבה ילדים עושים את המינימום מינוס בתיכון כי הם עסוקים בדברים אחרים. המוטו שלהם הוא "אחרי הצבא אני אשפר את הציונים".
לא מהאקדמיה – נכון, לא כל אחד צריך ללמוד באוניברסיטה, אבל כל אחד צריך את הזכות לבחור.
המהממת – נכון. 😉
יואב – לא ידוע לי על דרך להתקבל לאקדמיה בלי לימודים תיכוניים. ביררתי, אבל אף אחד לא ידע לספר לי על מבחנים אקסטרניים והשלמות למניהם. גם לא הולנדים מודאגים שהילדים בני ה- 18 גמרו תיכון עם תעודת בגרות שווה לתחת. יש לי בעבודה כמה קולגות כאלו ששברו את הראש ואת הכיס עד שהצליחו להכניס את ה"עילויים" שלהם לאיזה בית ספר מקצועי אחרי תיכון (כמו לדוגמא בית ספר למקצועות התיירות). אבל אתה באמת צודק, בכל מה שנוגע לבחירה ולמגוון בתי הספר – הולנד היא אליפות.
חגית – אני חושבת שנתתי קרדיט ראוי, לאפשרויות הרבות לשפר, שיש במערכת הישראלית. אני עדיין חושבת שהמערכת הישראלית היא לא מהמצויינות, אבל לפחות יש נקודת אור קטנה, וזה גם משהו. ילדי זרים, בדרך כלל לא הולכים לבתי ספר הולנדיים אלא לבתי ספר בינלאומיים עם תוכנית לימוד, רמות ומבחנים משל עצמה. אלה הם בתי ספר שקיבלו אישור להתקיים במקביל ומחוץ למערכת החינוך ההולנדית ומפעילים חוקים אחרים.
ביילע – אני מאוד אוהבת את הגמישות הזו של הארץ שמאפשרת לילדים שהתפספסו לגמרי במערכת החינוך, "לתפוס את עצמם בידיים" ולהשתפר. אני לא שמעתי על אפשרויות אקסטרניות,אבל זה, כמובן, לא אומר שהן לא קיימות.
הי,
אני חושבת שהדוגמא שהצגת על מערכת החינוך מתמצתת את ההבדלים בין התרבויות. ההולנדים שנחשבים לנאורים ביותר מתעטפים תחת כסות התרבותיות והשיוויון (אפשר לבחור איזה בית ספר שרוצים), כשבעצם מתחת יש את אותם יקים (ויסלחו לי הנעלבים) קשים עם מסגרות מרובעות שלא זזים מטר ולא באמת נותנים לאנשים הזדמנות להוכיח את עצמם, לשנות ולהשתנות. אותם ילדים בני עשר שנפגעו ממערכת החינוך גדלים להיות מבוגרים פגועים שמולידים ילדים…(והגלגל חוזר).
לעומת זאת בישראל שמערכת החינוך שלה בהחלט דורשת הרבה מאוד שיפור, ואנחנו פה בסחבקיה, ובתחושה ש"הכל בסדר" ומקסימום אחרי הצבא (שדורש התייחסות מעמיקה של כל הנוגעים להשרשת החינוך בארץ), עדיין נותנים הזדמנות באמת שווה לכל אחד לעשות אינספור פעמים פסיכומטרי או לעשות אקסטרני, שיפורים אחרים צבא וכו' וכל אחד באמת יכול לבחור את דרכו בחיים ולא להיות נתון תחת סטיגמות וקיבעונות. זו הסיבה כנראה שאנחנו המאלתרים הגדולים בעולם. לטוב ולרע.
ודרך אגב גם פה אפשר לבחור את התיכון שאתה רוצה. אם זה אומנות (כמו תלמה ילין) מקצועי (אורט טכניקום) או עיוני שיש בכל עיר, אקסטרני ערב או אקסטרני בוקר וכו'. מה שכן חייבים לשפר את איכות המורים ותכני ההוראה. כי הילדים מסיימים תיכון, והידע הכללי שלהם, במילים עדינות – לא משהו…
מה שבטוח אם אני הייתי בהולנד בכיתה ו' – סביר להניח שלא היו נותנים לי לגמור תיכון… ואיפה אני היום…;)
חוץ מזה חבל שאת מפסידה את הברית
נשיקות
רותקו יפה כתבת ואני מסכימה עם כל מילה, בעיקר בנוגע לפתיחה שמתייחסת להשוואה הבינתרבותית.
אני גם לא ממש בטוחה מה הייתי יכולה לעשות עם המבחנים של כיתה ן'…
נשיקות לכולם חבל שאני לא יכולה לראות את ערוסי חותך, אבל אני אתכם.
פוסט מעניין. אני לחלוטין עם מה שרותקו כתבה. בהצלחה בכל מה שתבחרו.
}{
קטונתי מלבקר או להלל את מערכת החינוך הישראלית או ההולנדית.
מה שכן, אני בהחלט יכול לטעון כי מתן האפשרות השניה בישראל בניגוד לשיטה המתוארת בפוסט היא ללא ספק עדיפה לטעמי.
נראה לי כי הדרך המוצגת בפוסט, בה רמתו ועתידו (הקרוב לכל הפחות) של כל ילד/ה נקבע ע"פ מבחנים שנערכים בגיל ביה"ס היסודי היא הזויה, אני בכיתה ו' הייתי מועמד ודאי לסילוק מביה"ס בשל התנהגות שובבה (יש שתגדרנה את התנהגותי כפרועה אבל זה רק בסטנדרטים וורשיים) והיום אני אזרח יוצר תורם ומשכיל, בעיקר בזכות השיטה הישראלית שאיפשרה לי להתבגר ולהיבחן על יכולתי כבוגר ולא כילד.
אני שמח על הבחירה של המהממת ואני בהחלט מסכים איתה (ולמען האמת היא היחידה שיודעת בשל נסיונה הן במערכת החינוך הישראלית והן במע' החינוך ההולנדית) שבמקרה הנ"ל התוצאה היא 1 לישראל 0 להולנד.
חסרתם לנו מאוד מאוד היום, מקווה שזה לא ישנה שוב…
נשיקות ענקיות
גם כאן בבלגיה זה קיים, רק שהבחירה צריכה להיעשות בגיל 13-14, אז הילד אמור לקבוע את עתידו המקצועי, לאיזה סוג בית ספר הוא מתכוון ללכת. מתוך ארבעה מסלולים- בשניים אין אפשרות בכלל להתקבל אח"כ ללימודים גבוהים באוניברסיטאות, וגם אין מערכת שיכולה להשלים את אותו חומר למקרה שהילד התחרט אחרי כמה שנים. אני מוצאת שהשיטה הזו צריכה להיות מיושמת, אם כבר בגיל קצת יותר בוגר. ילדים בני 13 לא יכולים לדעת מה הם רוצים להיות. אני מכירה מישהי שבחרה במסלול מסויים רק בגלל שחברה שלה בחרה באותו מסלול. ככה זה ילדים.
למעשה, הבנתי, שהתופעה הזו רווחת באירופה ובעיני היא מאוד מדאיגה, מכיוון שהיא לא מאפשרת, לשכבה רחבה של אנשים להגיע למיצוי הפוטנציאל. ואז, אנחנו יכולים למצוא אנשים בגיל 30, שעובדים כבר 10 שנים באיזשהו מקום וזה שיא הקריירה שלהם. הם חסומים בהתקדמות, חסומים בשכר.
זה מאיר באור מאוד חיובי את הדרך בה החברה הישראלית מאפשרת לכולם להשתנות ולהפתח.
Efyska,
In general lines you are spot on – that is also one of the problems I see in the Dutch system. But then again, nothing is perfect.
But just as a balance (you know us – Academia – we love to bring the nuance in) – Students can always continue to the next level. So if you get 'scaled in' in a lower level you can continue to a higher level after a few years. It makes your way longer but I know of many people (among them my dear wife) who went by this rout, and to be honest they are the more interesting people I know. This means that even if you discover your true calling later in your life, you can make the switch. It just takes (much) more time. There is a large system for Adult education where people keep getting qualifications even when they work and many people do it. So they can earn ‘higher’ diploma’s.
You have to understand that this classification system has deep cultural backgrounds. The Dutch society has always been very segregated. It was most often noticed along religious lines but is went much further. They preferred the 'live and let live' way of life – meaning – “you do what you want but stay on your side of the fence”. That translated into the Dutch educational system. So there is a matter of culture here (If I am not mistaken the Dutch system is the system that selects in the youngest age in Europe)
One more thing – there are serious plans to diminish the influence of the CITO test. The government is contemplating a plan to hold them only at the end of the last school year. This will mean that the results will come too late for the selection of high-school. The main reason has actually nothing to do with the pressure on students or their parents. The problem is that students at group 8 do very little after the CITO is finished. That means that half a school year is not spent effectively. So they want to push them back to June. This will mean that the opinion of the primary school teacher will play (again) a larger part in the advise student get. This has also negative sides because research has shown that teachers too often tend to give 'lower advises' to immigrant students. So even when students did better on the CITO they got lower advise than their 'original Dutch' school friends. So letting go of the CITO also has is problems when teachers tend to underestimate their students.
That is all for now – Higher education will be discussed next week. Don’t forget to do your homework.
as we all know that the dutch and the german are not so far away everyone can learn in germany. so maybe you dont like germany but to say that there is no way to go to the university is faraway from the reality. ❗
כמו שהמהממת ואדם כתבו, הבעיה היא בעיקר בהחלטה הגורלית ובלתי הפיכה. איכשהו יוצא שבכל התיכונים של הרמה הנמוכה יש המון ילדי-מהגרים, וזה "שורף" אותם לכל החיים. אני כן בעד שיטה שנותנת לכל אדם אפשרות לרכוש השכלה בהתאם לכישורים שלו. אבל הכישורים של רוב האנשים מסוגלים להביא אותם לרמה הגבוהה, בהנתם עזרה מספקת. ההפרדה עצמה, בייחוד מגיל כזה צעיר, היא הרסנית מבחינת המסר שהיא מעבירה לבני-המהגרים, והיא סוג של נבואה המגשימה את עצמה. דווקא צריך להיות סיוע לתלמידים החלשים, ולא תוכנית מקלה שמפרידה אותם מאחרים.
בקולג' שלי יש נוכחות גבוהה של סטודנטים שלמוד בתיכונים הבינלאומיים (באנגלית או בצרפתית, בהולנד) וסיימו עם תעודות international baccalaureate שנקראת בקיצור IB או עם European Baccalaureate, שזה מה שעשו בבי"ס הצרפתי. הקולג' שלנו מכיר בהן כשוות ערך ל-VWO או לA Levels הבריטים, הAbitur הגרמני או הבגרות הישראלית. התיכון האלה קצת יותר יקרים מהתיכונים ההולנדית, ויש פה ניסיון לבידול מעמדי. יתרת הסטודנטים עשו VWO בתיכון איכותי רגיל או בחימנזיום (Gymnasium) הזרם של החינוך יש דגש על התחומים הקלאסים, בין היתר הוראת היוונית והלטינית לתלמידי תיכון.
אני לא חושב שיש אצלי בקולג' אנשים שלמדו ל-HAVO ובאותה נשימה אפשר לציין שאחוז ילדי המהגרים (דור שני!) נמוך ביותר. זאת אומרת, יש בשנה שלי שלוש בנות ממוצא טורקי, אבל רק אחת מהן היא הולנדית. האחרות הן באמת מטורקיה. אין מרוקאים בקולג' בכלל (ואם לדייק, כמה שזה נשמע נורא, יש כמה מרוקאים. הם העובדים בשטיפת הכלים בחדר-האוכל) ומדובר במקום מאוד בינ"ל, בו כ-30% מהסטודנטים הם זרים.
תיכון כבר בחרנו, מה קורה? התעייפה לך היד? התקלקלה לך המקלדת?
קדימה, לכתוב, לספר, אני מתגעגע…
אותי זיעזע שמבחן שהילד עושה בגיל 12 בקושי הולך לקבוע לו את העתיד. ובכלל, שמערכת החינוך רק מייעדת את הילדים לשוק העבודה. זה הופך אותה לבית חרושת ולא למערכת מחנכת.
וסתם שאלה, תרגמתי בתרגום חופשי את 'חרופ-אחט' לכיתה שמינית. אז how come מדובר בכיתה ו' (שישית למיטב ידיעתי, או שביעית אם מחשיבים את שנת הגן)?
נון – זה באמת מזעזע. אבל היום מערכות החינוך, בכל העולם מייעדות לשוק העבודה. גם כאלו שלא מצהירות על כך – עושות זאת. הקניית הרגלים, הקניית מיומנויות… כל אלו, זה לא מיועד כדי באמת לעשות הגות וערכים.
חרופ אחט זו באמת כיתה ו' והכיתה השמינית. הם מתחילים את בית הספר בחרופ איין – שזו כיתה אחת. בגיל 4 בדיוק. כלומר מגן טרום חובה.
כמה תיקונים בנושא שיטת החינוך.
ראשית, חוק חינוך חובה הוא עד גיל 18. בעבר זה היה עד גיל 16.
לילדים בכיתה ן' יש בחינה פסיכומטרית לפיה נקבע באיזו רמת לימודים הילד ימשיך. קיימים מצבים שהתלמיד נחשב לתלמיד טוב ואת הבחינה הפסיכומטרית הוא לא עשה על הצד הטב ביותר ובכל זאת המורים ממליצים לשבצו ברמה גבוהה יותר. ההחלטה היא לרוב החלטה של ההורים והמורים יחד. כמו כן, כשהתלמידים כבר שובצו תמיד יש אפשרות לשינוי. ישנה אפשרות לעבור מרמה נמוכה יותר לרמה גבוהה יותר והפוך, כך ששום דבר איננו סופי!!!
VWO איננה מגבילה ללרמה ריאלית בישראל אלא היא מגבילה לרמה תיכונית, ריאלית, הומנית וכל השאר וההתאמה היא למספר נקודות הבגרות.
תלמיד שסיים לימודי VMBO איננו יכול להמשיך ישר ללימודים גבוהים.
עליו לסיים לימודים ברמה נמוכה יותר ומשם יש את האפשרות לזרום ללימודים גבוהים.
הי, מאוד שמחתי להיתקל באתר שלך, עם מידע מצויין ומועיל. אנחנו כנראה עוברים בקיץ מבלגיה לאיזור אמסטרדם (אולי אמסטלווין) והייתי מאוד שמחה אם הייתי יכולה לקבל שמות של בתי הספר באיזור (בינלאומיים).
המון תודה!!!
הי אורית, ברוכה הבאה. אם את מחפשת בתי ספר בינלאומיים באזור אמסטרדם אמסטלפיין את צריכה לענות על שאלה פשוטה – האם ממנים לכם את בית הספר או לא. אם מממנים, אין בכלל התלבטות, בית הספר הבינלאומי באמסטלפיין הוא הכי טוב באיזור. אם לא ממנים לכם, בית הספר באמסטרדם (אזור הWTC) נחשב לבחירה ברורה. יש גם בית ספר בריטי, שהוא קצת יותר נוקשה, באזור.
מה את מחפשת ולאיזה גילאים?