אולי זה בגלל החורף, שגורם להרבה חיפושים בגוגל לסריגת גרביים, אשר מובילים בסופו של דבר, לבלוג שלי. הפוסט הזה מוקדש לאותן מחפשות, או אולי מחפשים שרוצים לדעת, איך לסרוג גרביים, בשתי מסרגות עגולות, בשיטת ה- toe up .
המון זמן רציתי ללמוד לסרוג גרביים ותמיד הסתבכתי עם ארבע המסרגות או עם העקב. איכשהו יצא שהייתי משלימה גרב וחצי ואז נתקעת עם הסריגה לתקופה ארוכה. אפילו השלמתי זוג אחד, שהתברר כקטן מדי.
אני חושבת, שהווטרינרית, היתה הראשונה שסיפרה לי שיישנה שיטה קלה יותר לסרוג גרביים שיטת ה- toe up socks. חיפשתי באינטרנט עוד מידע ואפילו קניתי את התנך החדש שלי – (Wendy Johnson – Socks from the Toe Up), שמדריך באופן מפורט איך לסרוג בשיטה הזו וגם נותן הרבה מאוד דוגמאות והסברים.
הצלחתי לסרוג בינתיים שלושה זוגות ואני מאוד מרוצה מעצמי… אבל מה שווה הידע, אם לא חולקים אותו?
הדוגמא שמובאת כאן מיועדת לכף רגל צרה-בינונית. במהלך הסריגה, כל הזמן אפשר למדוד את הגרב ולהחליט אם להוסיף עוד שורות או עוד עיניים. דרך אגב, אם יש לך השגות או הערות לדוגמא המובאת כאן – אל תהססי לחלוק אותן.
העיקרון, הוא פשוט, בכל פעם עובדים על צד אחר של הגרב, באופן סיבובי. בכל פעם שורה אחת. הסריגה עצמה מתחלקת בין שני צדדים – הצד התחתון של הגרב והצד העליון. בכל פעם מסרגה עגולה אחרת מובילה.
אני ממליצה להתחיל עם גרב פשוטה של ימין בלבד, את הדוגמא בתמונה המצאתי בטיסה לטנריף. והעזתי לנסות דוגמא קצת אחרת , רק אחרי שהבנתי את העיקרון של סריגת הגרב ואיך לחשב את הדוגמא לבד .
מה צריך:
שתי מסרגות עגולות (אני משתמשת במספר 2.5 ) צמר לסריגת גרביים (תשקיעו. זה כדאי. בחנות פה ליד הבית, כדור צמר גרביים במשקל 50 גרם עולה בסביבות 5 אירו. בתור התחלה, לסריגת שני זוגות, אני ממליצה להסתפק בכדור אחד, למרות שבטח המוכר\ת תגיד לכם לקנות שניים ).
סריגת האצבעות:
שתי השורות הראשונות, הן קצת מורכבות, אבל אחרי שלומדים את הטריק, זה הכי פשוט שיש. אני מאוד אוהבת לעבוד בשיטה הבאה להעלאת העיניים:
אבל אפשר למצוא גם דרכים אחרות.
מעלים 16 עיניים בכל צד (16 עיניים על כל מסרגה), ואת שתי השורות הראשונות בכל צד, סורגים ללא הוספת עיניים. הוספת העיניים עד לרוחב הגרב הרצוי מתבצעת באופן הבא:
שורה 1: עין ימין,הוספת עין, סריגה עד לשתי העיניים האחרונות בשורה , הוספת עין, עין ימין. (סה"כ 18 עיניים)
שורה 2: ימין , ללא הוספת עיניים
שורה 3: הוספת עיניים כמו בדוגמא בשורה 1 (סה"כ 20 עיניים)
שורה 4: ימין, ללא הוספת עיניים
אני ממשיכה בדוגמא, עד שיש לי 26 עיניים בכל צד.יש לי חברה שטוענת שיש לה רגליים מאוד רחבות והיא סרגה 30 עיניים בכל צד. אני מעריכה שכדאי להתחיל עם 26, ולמדוד, האם זה הרוחב של האצבעות.
בתום סריגת האצבעות, ממשיכים בסריגה אחידה של כמות העיניים שהחלטת עליה בשורה, עד לתחילת העקב.
העקב:
תחילת העקב, הוא המקום בו מתחיל העקב ברגל שלך. את הצד העליון של כף הרגל, ממשיכים לסרוג באופן רגיל, בהתאם לרוחב שהחלטת עליו. את הצד התחתון של כף הרגל, מתחילים להרחיב, עד לרוחב של 48 עיניים. הרחבת השורה נעשית על ידי העלאת עיניים בשיטה של סריגת האצבעות (הוספת שתי עיניים בקצוות השורה בכל שורה שנייה).
כאשר הגעת לרוחב העקב הרצוי, צריך להתחיל לצמצם את העיניים חזרה. את צמצום העיניים עושים בשיטת השורות הקצרות. הסריגה נעשית בצד התחתון של הגרב, בלבד. את הצד העליון לא סורגים, וזאת,עד שכמות העיניים, בצד התחתון, בשורה של העקב תהייה שווה לכמות בתחילת התהליך (26) .
שורה 1: (סריגת ימין), סרגי 25 עיניים SSK ואז עוד עין. הפכי את הסריגה.
שורה 2: (סריגת שמאל), העבירי את העין הראשונה, למסרגת ימין, סרגי 6 עיניים, שתי עיניים יחד (כדי לצמצם) ואז עוד עין, הפכי את הסריגה.
שורה 3: (סריגת ימין), סרגי 7 עיניים SSK ואז עוד עין. הפכי את הסריגה.
שורה 4: (סריגת שמאל), העבירי את העין הראשונה, למסרגת ימין, סרגי 8 עיניים, שתי עיניים יחד (כדי לצמצם) ואז עוד עין, הפכי את הסריגה.
שורה 5: (סריגת ימין), סרגי 9 עיניים SSK ואז עוד עין. הפכי את הסריגה.
את הדוגמא המובאת כאן ממשיכים עד שמצמצמים את מספר העיניים בשורה.
הנה דוגמא לסריגת שורות קצרות:
סיום:
בתום סריגת העקב, אפשר לומר שהגרב כבר כמעט מוכן. עכשיו צריך להחליט על אורך הגרב. אני אוהבת גרביים ארוכים, שיחממו לי את השוקיים… אבל לפעמים, גם נורא כיף לסרוג גרבי בית קצרים.
כל הכבוד!
האמת, רציתי לכתוב מדריך בתמונות על סריגת שני גרביים במקביל (אחרי ששאלת אותי) אולם מאז אותה השאלה לא הזדמן לי פרויקט גרביים שכזה, וכרגע סטוק הצמר לגרביים (הזמין) מדולדל למדי. מתישהו בקרוב, אני מקווה, אוכל להתאחד עם הצמר שלי (שנשאר אי שם מעבר לים) ואז גם לחשוב על פרויקט מדריך בתמונות.
קרייזי – חשבתי עליך כשכתבתי את הפוסט 🙂
אחלה פוסט. הוספתי אותו לרשימת השאיפות שלי לשנת 2010
אורי – תודה. אין לך מושג איך שזה משמח אותי לגלות שאתה גם סורג!
אני דקה לא נכנסת לכאן ומה אני רואה? שני פוסטים. מצוין! תמשיכי ככה!
חייבת לזוז, התחלתי לקרוא את הפוסט של טנריף – ככה בהתרשמות ראשונית נראה שהיה לך כף שם. שמחתי. ניפגש בהמשך. גרביים יפות סרגת.
וואו! עשית לי חשק לקנות צמר! כל הכבוד על האומץ! יצאו לך מגניבות!
אוי זה נראה לי מה זה קשה!
אבל עשית לי חשק
אז אולי…
שנה טובה
אני בכלל לא סורגת ואין לי סבלנות לעשות משהו שאפשר לרכוש בסכום סמלי, אבל העובדה שאת טורחת ליצור ומתארת את התהליך ואת השלבים, מדהימה אותי – לטובה.
אני מסכימה איתך – אין ערך לידע, אם לא חולקים אותו. כל הכבוד אפיסקה. את עושה דברים טובים ויפים ומפיצה את האור בעולם. 💡
אתון – העובדה שלא שמת לב, מלמדת אותי שאת לא מנויה לרסס שלי. כפולניה, אני מזועזעת ואומרת שבפולין, דבר כזה לא היה קורה. המפלגה היתה כבר דואגת לך.
עינת – נדמה לי שבביאליק, למעלה, ליד הבנק, פניה אחת לפני הפניה לאורה מודיעים, יש חנות צמר. נסי ותהני 😉 ד"ש לליאת.
פלשס – זה רק נראה קשה. זו בסך הכל מיומנות. ברגע שאת רוכשת אותה, זה כמו לרכב על אופניים, או משהו בסגנון. שנה טובה גם לך!
בינלאומית – גרמת לי להרגיש לא פחות מחנוכיה. באמת תודה רבה לך. 😆
אפיסקה יקרה (תעברי אצלי השגתי לך מתכון לחריימה) – הניחי דעתך, אני לא מנויה על הרסס של אף-אחד, איכשהוא העניין של הרסס הצליח לעבור מעלי. את יכולה בשתי מילים להסביר לי למה זה טוב רסס.
וגם – את לא חנוכיה, את הזרקור של בלומפילד. ותגיגי את מחר חוזרת לעבודה???
וגם אפרופו פולין – ניהלתי היום שיחת סקייפ של שעה עם הבת דודה שלי בפולין. זה לא מפסיק העניין הזה אצלי – שנורא קשה לי להאמין שפולין זאת באמת מדינה שחיים בה אנשים ומנהלים בה חיי יום יום וזה לא איזה קטע עלום שקשור לילדות שלי שנעלם.
את לא תאמיני, אתון שלי, אתמול ראינו העילוי ואני שעה על תיירות כייפית בפולין. זה כלל את אושויץ.
בכיתי מרוב צחוק עכשיו אפיסקה. קרעת, קרעת קרעת קרעת אותי.
בשביל זה אני פה קוחנה. העילוי קורא את מה שאת כותבת ומבסוט נורא. נראה לי שאפשר להכריז על שידוך. 😉
מחר אני חוזרת לעבודה ולקצב של פוסט בשבועיים… אבל יהיה פוסט על רסס. רק בשבילך.
😉
מחזיקה לך אצבעות שיעבור בקלות היום הראשון 😯 מתאים לי השידוך עם העילוי נצא ברביעייה.
ובעניין הפוסט על הרסס – אין כמוך 8)
לא בטוחה שהתגובה שלי הגיעה אליך, קיבלתי הודעה על שגיאה. לכן כותבת שוב בפוסט אחר ואולי כפול: יש לך בלוג מדהים, ויש לנו משותף: אני ממייסדות התנועה הפמיניסטית בארץ, יחד עם מרשה פרידמן וכו'. שנות השבעים.
תודה אתי ❗ אין לך מושג איך שהתגובה שלך מרגשת אותי.
תשמעי, אני מבינה את ההשקעה וכל זה – אבל נשמע לי שהרבה יותר זול לקנות גרביים מלסרוג אותן… אז למה זה נועד? ריפוי בעיסוק?
רב ערוצית – תמיד יותר זול לקנות מוכן מאשר לעשות לבד, במיוחד כשמדברים על סריגה, בה עין לעין מצטרפת לשורה וכל שורה היא רק סנטימטר בערך. אבל זו התמכרות וכנראה גם ריפוי בעיסוק. זר לא יבין זאת…
😯
אולי אפשר לקבל הדרכה לסריגת גרביים בשתי מסרגות רגילות?
תודה