השבוע התחיל קר, התקרר ואתמול היתה אפילו סופת שלגים. אני מסייגת, אולי הביטוי סופת שלגים קצת גדול על התופעה בה שלג יורד ללא הפסקה במשך כמה שעות, עם רוח מנשבת. כשיצאתי מוקדם מהעבודה, במיוחד כדי לעשות קצת קניות וסידורים, הצטערתי שלא החלפתי את הצמיגים לצמיגי חורף. הקרח והשלג על הכביש הקשו מאוד את השליטה ברכב. הנסיעה של 14 הקילומטרים, מהעבודה לאזור המגורים שלי, התארכה לשעתיים וחצי והבטריה בטלפון שלי התחילה לצפצף שנגמר. ברדיו, הודיעו שבכביש המקיף את אמסטרדם, ה- A10, יש פקק עומד של 6-9 קילומטרים ואני נסעתי דרך הרחובות הקטנים והצדדיים של העיר. רוצה כבר להגיע הביתה, אבל מברכת על היופי הזה מסביב. הכל לבן, התעלות מכוסות שלג, מנורות קטנות מנצנצות בכל מקום ומשרות אווירה חגיגית. ברדיו היו שירים נחמדים משנות ה-80 וה-90. הנהגים האחרים נסעו כמוני, ב-20 סנטימטר לדקה והיו אדיבים להפליא. אף אחד לא צפצף. לכל מי שרצה, נתנו להשתלב – כולנו תקועים בתוך הדרעק הלבן הזה. בחוץ היתה מעלה בודדה והשלג, לא הפסיק לרדת.
חברים הולנדים שלי ושל העילוי טוענים שזה החורף הקר ביותר ב-15 שנה האחרונות.
בבית, כשהכנתי את ארוחת הערב, שמתי לב שהאבוקדו שלנו, מישראל. במדבקה הקטנה היה כתוב כרמל.
אימפריה!! מה יותר מחממם את הלב מאבוקדו ישראלי ביום הולנדי, מלא שלג?
אני מקווה שהחום והחיבה שהאבוקדו הזה מקרין עלי, ימשך לפחות לחודש הקרוב, שהולך להיות קר במיוחד.
אני תוהה עכשיו ביני לבין עצמי, איך אנחנו נסתדר בחודש הקרוב – זה חודש בו השיפוצים בבית שלנו נכנסים לשלב קריטי, פותחים לנו את הגג ויהיה הרבה מאוד לכלוך אבק ובלאגן. אולי אני צריכה להתחיל עם טבלת יאוש, הרי בעוד חודש בערך , המסע שהתחלנו לפני כשנה וחצי עם הבניה והשיפוץ והאישורים מכל העולם ואשתו והאדריכלים והבנאים והבנקים… יגמר והבית שלנו יהיה גדול, קצת יותר.
בהצלחה בשיפוצים. סבלנות ואורך רוח את צריכה בימים כאלו….
הלבן הזה, של השלג, בדרך כלל גם עושה שלווה בלב. זכה, רגועה וטהורה כזו. לפחות לי 😛
שולחת לך הרבה חום…פה יש בשפע! 😆
מי כמוני מזדהה איתך. אני בהתחלה של ההתחלה של ההתחלה של ההתחלה של ההתחלה של זה 😐
בחורף המושלג מחוץ לעיר יש גם מין שקט שנותן המון רוגעץ
תתלבשו חם .אני מזמינה אותכם אלינו, יש כאן רק פלוס 24 מעלות. תוכלו להפשיר. אוהבת ומתגעגעת. 😥
חגית – הלבן הלבן הזה, עושה שלווה בלב. זה נכון. לא יודעת למה, דרך אגב. התחושה שאני חלק מגלוית נוף מפעימה. אני במיוחד אוהבת לראות חורשות עצים מושלגות.
עינת – תודה רבה על המשלוחה של החום של ישראל. הממ… דואר אוויר? 😆
אתון – יש שיר, נדמה לי של רחוב סומסום, אבל אל תתפסי אותי במילה "קח אוויר, קח אוויר, תרחרח ותריח, קח אוויר", אז אני לא יודעת אם את אוהבת לרחרח חרא, אבל בהחלט קחי אוויר.
בעלת המלון – השלג מקסים ואיפה שאנחנו גרים, אפשר לומר שזה מחוץ לעיר. בסופשבוע ניקח את הילדים להחליק קצת. נשיקות.
הי אפי,
אני קוראת את הפוסט שלך בבוקר יום ששי,עם צפי חזאים לעשרים וארבע מעלות בתחילת חודש ינואר,ואף לא טיפת גשם.אז למה אני כל כך מקנא בכם.זהו,כנראה שהאדם נוטה תמיד לרצות את הציפור הכחולה שמאחורי הקשת בענן.
דרך אגב,אין לי התנגדות לקפוץ אליכם לאיזה חודש,ובלבד שמנוי לחדר כושר ימתין לי בנחיתה.
את הספר אני יכולה להמשיך להקליד גם אצלכם, הילדודס יקבלו את המרק של סבתא,אתם תסעו לקרנבל המסכות בוונציה והכל יהיה טוב מאוד,בעזרת השם.
נשיקות וחיבוקים לכולכם.מתגעגעת פחד.
כמה נותר עד לפסח?
סבתא דליה
אני אומרת ככה: בכל יום תחשבי מה מהאירועים יכול להתקבץ לכדי פוסט. כמובן שהכוונה לאירועים טובין, אבל גם כל דבר מעצבן שקורה לך, תגידי לעצמך: אני אכתוב עליו ככה, וככה, וככה:!: זה יהיה הרבה יותר משחרר. 😀
סבתא דליה – את מוזמנת תמיד. הבניה כרגע בשלב קריטי ומזעזע. אני ממליצה לבוא כשטיפטיפונת יותר נעים לחיות בבית. עוד חודש בערך. אבל שוב, כאמור, אם את רוצה לבוא, אנחנו נברך. הילדים ישתו מרק חם, ישמעו סיפורים על פוסטמות ויהיו מאוד מאושרים.
רב ערוצית – אני בודקת את הגבולות של עצמי: עד כמה אני יכולה לסבול את הלכלוך והבלאגן, ומה זה בעצם אומר עלי…
אגב חום מהאבוקדו, כל התותים שנתקלתי בהם לאחרונה בסופר הגיעו מארץ הקודש. והתורכים באלברט קויפ עמוסים בתפוזי ג'אפה. אז במבטא אמריקאי כבד – אנחנו על המפה 😆
קפאת למוות? הכל בסדר? 😯
השלג עושה הרגשה בתולית נקיה ונעימה כזו כאילו אפשר להתחיל הכל מחדש (פתחנו דף חדש ולבן ) אבל…
מתחת לשטח רוחשים להם החיים האמיתיים. סתם אני אוהבת להתפייט כשמגיע השלג .