יש לי יחס אוהד מאוד לספריות. היתה תקופה, שהייתי נכנסת לכל ספריה וברפרוף על הכותרים אפשר היה לומר שקראתי חלק גדול מהם. היום אני כבר לא ממש זוכרת, מה קראתי ומה לא, אולי אני כן זוכרת, אבל במעומעם. הסיפורים מתערבבים לי ואני כבר לא יודעת להבחין יותר מה חלמתי פעם ומה קראתי. אני חושבת, שתחושת הדה ז'ה וו שיש לי לעיתים, נובעת מהתחושה או מהדמיון שהיו לי כשקראתי משהו. ייתכן, שזה העירוב בין הסיפורים לחיים עצמם. אני אוהבת לקרוא, עכשיו יש לי קצת פחות זמן, אבל פעם הייתי קוראת אולי שני ספרים ביום. בספריית המתנ"ס, מותר היה להשאיל שני ספרים בפעם אחת. הייתי משאילה שניים כל יום. בדרך מהספרייה הייתי הולכת לאט לאט עם הספר פתוח ביד וקוראת. רוב הזמן, נתקלת בעמודי חשמל ותמרורים.
אני אוהבת מאוד ספריות, יש לי עדיין בבית, בספריה הביתית מזכרות קטנות מכל ספריה שהייתי חברה בה. ספרים שטרם הספיקותי להחזיר. בעיקר ספרי ילדים, בתקופה שניסיתי ללמד את הגמדים איזה כיף זו ספריה וכמה חשוב לקרוא כל יום. הספריות בישראל, אהובות עלי: היחס האישי, האווירה הקהילתית וספרים ישנים, לא עדכניים שיצאו לאור לפני 20 שנה ועדיין מתוחזקים לעילא, עם עטיפת ניילון עבה. איכשהו, אני חושבת שתמיד מצאתי לי ספריות עם ספרניות טובות לב, שמכירות אותי ואת האהבה שלי לספרים. ספרניות שמאמינות לי, כשאני אומרת שאני לא מוצאת את הספר ומסתפקות באיזה 20 שקל קנס. ובהולנד… תשכחו מיחס אישי בספריה. תהליך ההשאלה וההחזרה מבוצע על ידי הקורא, עם מכשיר ברקוד שסורק את המדבקה שעל הספר ואת כרטיס הקורא שלי. מותר להשאיל בין 6-8 כותרים בכל פעם והמבחר עצום וגדול. יש ספרים בהולנדית וספרים באנגלית, יש סרטים, יש קלטות יש אפילו מדפים עמוסים בספרים על סריגה. יש תאריך מוקצב להחזרת הספרים ואם לא מחזירים בזמן מתחיל תהליך אוטומטי של גביית חובות:
1. שני מכתבי תזכורת
2. מכתב מגובה חובות +קנס
גם אם החזרתי את הספר, באיחור, אני מחוייבת לשלם את הקנס. לא לספריה, אלא לגובה החובות. אין יותר חיוכים מתוקים לספרנית חביבה שמכירה בדיוק מה אני אוהבת לקרוא. אין יותר יחס אישי קהילתי אלא רק גלובליזציה ורגולציה ועוד מילים מסובכות במכתבים, שמוצאים את העילוי מדעתו וחובות שמתחילים להצטבר על ספרי ילדים בהולנדית, שאין לי מושג איפה הם. (יש לי גם חובות של ספרים לחברות שלי, אבל זה כבר סיפור אחר.)
אני חושבת שבסכום של כל החובות ששילמנו, יכולנו לקנות כבר קורא ספרים דיגיטלי. כזה שהעילוי כל הזמן מבטיח לי שהוא ידבר עם חבר של חבר ושאולי יצליח להשיג לי את הדגם האחרון בחמישה סנט פחות.
כשישולם החוב האחרון, אני יודעת, שארכוש לי לבד, את הקורא הדיגיטלי ואצטרף למהפכה שמתרחשת לה לאט לאט. אני חושבת שאפילו אפשר להשאיל עם הקורא, ספרים שבאופן פלאי נעלמים לי מהדיסק אחרי שתמה תקופת ההשאלה. יכול להיות שאני מתאימה יותר למודל הזה…
1-0 לספריות בישראל שמסתפקות בקנס סמלי והרבה חיוכים מתוקים.
נראה לי שהכותרת פה הפחידה אנשים. אפי, נשמע שאת עובדת כדי לשלם את החובות לספרייה??? עכשיו זה ברור לי למה אין לך דירה בלונדון.
אפי — קראתי איפהשהו באינטרנט שהקורא הדיגיטלי של אמזון ('קינדל') אינו מתאים לרשתות הסלולריות באירופה, הפועלות על-פי תקן שונה מזה שבארה"ב, ולכן לא ניתן עדיין "להוריד" כאן ספרים וכתבי-עת. אני לא יודע אם כך גם לגבי הקורא שהפנית אליו, של סוני, ואשמח אם תבררי את העניין הזה עם העילוי (או עם החבר של החבר שלו) ותודיעי.
היי אפי,
אין לי מושג מה ילד יום ,אני רק יודעת,שמבחינתי, הייתי שמחה להגיש לך את ספרי החדש ,אם וכאשר יתפרסם, כשהוא עדיין נושא בין עמודיו את ניחוח הדפוס הטרי,להעתר לבקשתך ולהוסיף את חתימתי למזכרת,ולדעת ,שתעלעלי בין עמודיו, תשקעי בהרפתקאות המזומנות לך שם,ובסיום ,תסגרי את הספר,תניחי בין אחיו הוותיקים על המדף,ותדעי, שתמיד תוכלי לשוב אליו,לתת אותו לאחרים,שיקראו גם הם,או שתרענני את זכרונך באחד הפרקים ,שאולי מצאו חן בעיניך.
נכון שנושא האיחסון יוצר בעיה, אולם תשווי אותה למצב שבו הספר נמחק מעל הצג לנצח נצחים.לו התבקשת לבחור,איזו משתי האופציות היית מעדיפה?סבתא דליה
פוסט מקסים. בתור ספרנית בישראל אני ממש שמחה לקרוא כמה אנחנו נפלאות. 🙂
האמת, את צודקת. גם אנחנו לא גובים את החוב המלא כאשר הוא גבוהה, אבל אל תספרי לאף אחד.
אתון – הכותרת, ראוי שתפחיד. יש לנו חובות שתפחו מסכומים בודדים לעשרות אירו ואין לנו מושג מה לעשות אתם. זה מבאס, כי אי אפשר לדבר עם הספרנית אני כבר תחת האחריות של גובה החובות. העניין הוא ששילמנו ושוב שולחים לנו פתק חדש לתשלום. אני צריכה להתקשר אליהם, אבל אני דוחה את התענוג, בטפשותי כי רבתה.
ניר – אתה צודק בהחלט, קינדל לא תואם את התצורה האירופאית. הרידר של סוני הרבה יותר מתאים, בעיקר כי רכישת הספרים נעשית תוך הורדת קובץ למחשב והעברתו באמצעות חיבור usb לרידר. הבעיה המרכזית ברידר של סוני (כמו שהבנתי), היא שאין אפשרות להשתמש במילון מובנה או לרשום הערות. אני עדיין עושה מחקר בנושא, ברגע שתהייה לי תובנה נוספת, אני אשתף. דבר נוסף שמטריד אותי הוא המחיר הגבוה יחסית של הספרים האלקטרוניים – כמעט כמחיר ספר מודפס וההיצע המצומצם יחסית. אני צריכה לבדוק את האפשרות לרכוש ספרים אלקטרונים מאמזון למכשיר שאיננו קינדל.
סבתא דליה – יש ספרים, ויש ספרים. אנחנו מחכים שהספר שלך כבר יצא אל האור ונשמח לקרוא בו. קורא הספרים הדיגיטלי אינו תואם את הפונטים בעברית והמשמעות, כפי שהבנתי, היא שלא ניתן לקרוא ספרים בעברית בקורא. אולי אני טועה. בכל מקרה, יש ספרים שאפשר בהחלט לטעון לקורא ואחכ למחוק. עד כמה שידוע לי ניתן לטעון יותר מ- 200 ספרים לקורא הספרים, כך שאפשר להנות מספריה די עשירה. נושא האיכסון הוא לא בעיה בעיני.
בילע – יש לי הערכה עמוקה לספרניות בישראל, במיוחד כשהן לא גובות סכום אסטרונומי באמצעות גובה חובות, על ספר שהחליט לבחור לו בית אחר. 😉
את יודעת, יש קורא ספרים אחד שדווקא תומך בעברית, אבל אני לא יודע כמה הוצאות ספרים בכלל מאפשרות לך לקנות את ספריהן בפורמט הזה. ישראל, כרגיל, קצת בפיגור.
מצד שני, יש לי חבר שרכש לו (מתנה לקריסמס) קורא כזה (מסך 5 אינצ') ואני חושב שזה לא מציאה בכלל.
חווית הקריאה פשוט לא נראת לי נעימה מספיק. אולי אני עדיין שמרן, אולי הטכנולוגיה לא בשלה. אני מציע לך ללכת לחנות ולשחק קצת עם הקוראים האלה לפני שאת מקבלת החלטה. אולי עוד שנה-שנתיים המצב ישתפר.
ויש עוד דבר אחד שהוא רע וטוב. הדור הבא של הקוראים האלקטרונים אולי יכלול אפשרויות לקרוא דברים שהם לא ספרים, אלא עיתונים שיורדים דרך האינטרנט הסלולרי, ובכלל, יש קוראים שהם מתקרבים להיות מחשבים קטנים, ויש האייפאד של אפל, שמאפשר גלישה באינטרנט והכל, ואז שוב יש את תחרות תשומת הלב, שבה האינטרנט מנצח את הספרים לעיתים רבות.. אז אולי דווקא זה יתרון של מכשירי הדור הראשון, שאין להם אינטרנט.
בספרייה של האוניברסיטה אפשר לחדש את השאלה של הספר אונליין, וגם מקבלים אימייל מתי שתם מועד ההשאלה. אני חושב שזה עוזר לי להמנע מהאיחור וקנסות.
אראלי – הקורא הדיגיטלי, קיים בשוק כבר כמה שנים טובות, אבל רק לאחרונה, התחלתי לראות מסביבי הרבה אנשים שממש משתמשים בו. אנשים פשוטים, לא גיקים של טכנולוגיה. כאלו שנוסעים הרבה ברכבת. מה שראיתי, היה סוני רידר ויצא לי ל"שחק" איתו קצת. התאהבתי. באופן ביקורתי אני עדיין לא קונה ומתרצת בתרוצים שונים כמו חוב לספריה וכאלו. תמיד כדאי לחכות לדור הבא, שיהייה קצת יותר טוב, קצת יותר מהיר, קצת יותר זול. אבל אם אני מוצאת את עצמי כבר תקופה ארוכה חוקרת את המכשיר ויכולותיו ומפנטזת על ציוד היקפי שאני אחבר לו, אני חושבת שאני בשלה. לא ככה? בכל מקרה, אני לא בטוחה שהפונקציה הסלולרית, היא זו שאני רוצה במכשיר כזה מבחינת תפסת מרובה. אני לא מחפשת מגזינים ועיתונים אלא ספרים, באנגלית עברית או הולנדית, מילון מובנה ואפשרות לכתוב הערות. הטאבלטים, נראים לי יותר צעצוע ופחות כלי עבודה. דרך אגב, מבחינה אקדמית, נראה לי שהרידר, הוא כלי עבודה מצויין לתלמידי מחקר. את סקירות הספרות הם יכולים לעשות ברידר ולהוסיף הערות וסימניות.
About the e-reader. Kindle works in Europe just fine, no problems. The problem with the Kindle is that you are bound to Amazon (the kind of files they use). They have about 350,000 books in digital so it's not that bad. In Israel you can use the kindle by first downloading to the computer and then via usb to the kindle.
The Sony is very good, uses Epub (a publishing forma) so you can use it with everything (but not with the files of Amazon which are only good for the Kindle.
Plus of the Sony (and others of this kind) – you can also read books in Dutch and many other languages as Epub is a very popular format. Hebrew Ebooks will probably come in Epub (but Sony can't handle Epub right to left yet, maybe later)
They ae anyway quite expensive although many eBooks are 10$ . And many of the classic works of literature are available free at PDF format (which all readers can handle). The Ereaders themselves are very expensive (but very nice to use….)
האמת? אני מעדיפה לקנות ספרים- העיקר לא לשלם קנס… אני נלחצת רק מהמבט של הספרנית (ותשסלח לי הספרנית שהגיבה) 😳
אז עדיף להשקיע את הקנס הספר טוב לא?
תזכירי לי להביא לך כמה ספרים שסיימתי אם לא קראת אותם עדיין..
הנה עוד, על הספרים הדיגיטלים והקושי להתמסר אליהם:
http://www.helemtarbut.co.il/archives/1374
~~~~~~
אדם – שאפו על הסקירה. אני חושבת שלאור העלות הגבוהה יחסית של הרידר, אין הצדקה לשלם 10 דולר ולפעמים יותר עבור קובץ דיגיטלי של ספר. המחירים הסופיים של הספרים הדיגיטליים הם השערוריה האמיתית בעיני. נכון שיש המון ספרים חופשיים ממחיר, בעיקר קלאסיקה ספרותית, אבל בכל זאת, לא קונים את הרידר בשביל לקרוא רק את טולסטוי. מה שהייתי רוצה לראות, זה חנות וירטואלית לתוכנות שעובדות עם הרידר, כמו האפליקציות של האיפוד. הייתי שמחה לרכוש תוכנות שיעצימו את חווית הקריאה שלי.
עינת – ספרים חדשים יתקבלו בשמחה בשמחה. אין מה להלחץ ממבט של ספרנית מודאגת. למרות שזה בהחלט לא פשוט להודות שאת לא מוצאת את הספר.
😯
Efyska,
The Price is an issue the can be discusses at length. Fact is that most of the price you pay for a regular book these days is not the paper and production costs but is the costs of profit of the publisher and the royalties for the authors.
That is why, in contrast to what people expected, Ebooks are not that cheap.(but are cheaper than regular books
You can download Ereader programs for your Iphone or any other Smartphone you have. The huge drawback in that is that the screen it soo small and the battery life to short. That is the real technological breakthrough of the Ereaders (Einkt).
and applications for Ereaders is only a matter of time. (and there are already some available.)
Just to make thinkgs clear – I don't own an Ereader and have no stock in a manufacturer of any Ereaders…..:-)
אין מצב שאני אתרגל לקורא ספרים דיגיטלי. אין כמו להרגיש את הספר ביד, להעביר את הדפים, לשים את הסימניה (שהיא בכלל כרטיס ביקור של ידיד), נו, זה פשוט קסם אחר.
וספרניות אף פעם לא עשו לי את זה, או לא התאמצו בכיוון שלי, חוץ מספרנית אחת בקיבוץ שהיתה נחמדה והרשתה לי לקחת כמה ספרים שאני רוצה כל יום, אחרי שהשתכנעה שאין לי בעיה לסיים שלושה-ארבעה ביום. (הייתי ילדה בת 11-12, ובחופשים הייתי באה לקיבוץ, לסבא וסבתא)
נא לרשום, תאריך הסטורי: כל החובות לספריה, הוחזרו.
מצאנו ספר אבוד ושילמנו חוב של 30 אירו.
הסאגה תמה.
עכשיו נותר לי להתלבט בין רידר טאצ' לרידר לא טאצ'.