הכל התחיל כשהמנצחת על המקהלה, הודיעה שמלכת הולנד או נסיכת הולנד (להלן ביאטריקס או מקסימה בהתאמה) תבוא להופעה של מקהלת בית הספר ואפשר יהיה ללחוץ לה את היד.
ההופעה המדוברת, היא ארוע הפתיחה החגיגי של המרכז הסיעודי "בית שלום" (רשת בית האבות היהודי) באמסטלווין. הבטיחו שהמלכה תבוא ואפשר יהיה ללחוץ לה את היד.
למען האמת, די שכחתי מזה. מהתאריך של המופע המדובר. אנחנו קצת עסוקים לאחרונה. בעבודה יש שינויים, בבית עושים שיפוצים (צביעה מאסיבית) וכאמור, באמת באמת – מופע מקהלה זעיר עניין אותנו כשלג דאשתקד. אפילו אם המלכה לכאורה מגיעה.
לרגל השיפוצים, ביקש מאיתנו דרק הקבלן הפולני שלנו (סוג של צדק היסטורי?), שנשאיר לו את הבית לסוף השבוע – ככה הם יוכלו להספיק יותר. (בפועל – כשחזרנו הביתה, היתה אכזבה).
נסענו למלון האהוב עלינו באינדהובן. זו לא העיר הכי יפה בעולם, אינדהובן, סתם עיר תעשייתית בדרום הולנד… אבל, המלון ממוקם במרכז העיר, מול בית הקולנוע ומרכז הקניות הגדול . סופשבוע של ספרים וסרט עם הילדים, ואו שופינג ובריכה ושינה מתוקה, בלי אדי צבע ואבק מצא חן בעינינו. באופן ספונטני יצאנו ביום שישי אחרי הצהריים, והתכוונו לחזור ביום ראשון אחרי הצהריים.
בפועל הילדים נזכרו שיש צופים והכי חשוב, יש את המלכה שצריך לשיר לה וללחוץ לה את היד. התרגשות!
לצופים, לא הספקנו להגיע בזמן. הרגל היתה על דוושת הגז, מהר מהר להגיע הביתה, למצוא את החולצה של המקהלה והיידה. לבית שלום. החדש. באמסטלווין. מזל, שאיזו אמא אמרה לי שהבניין הזה, נמצא ליד בית החולים היהודי. מזל, שהיו בלונים בכניסה. כחול ולבן. היה מאוד מרגש המופע שלהם. מסודרות (הרבה בנות ושני בנים) בשורות על המדרגות של בית החולים, לבושות בחולצות לבנות עם כיתוב בכחול. בקול מלאכי הן שרו , "ישמחו השמיים" "אדון עולם"ו"יעשה שלום". היה מאוד מרגש.
למרות שבסוף המלכה לא הגיעה – היא היתה חולה. אבל הגיע ראש העיר. עם גלימה ושרשר.
היה מרגש. גם אם לא הבנו את כל המילים של השירים. "זו עברית עתיקה", הסבירה לנו המלכה הפרטית, "אף אחד לא מבין".
:))))
קרעת אותי יקירתי, ואיזה שרשר. אני מאוד מרוצה מראש העיר שלך. אולי גם אני הייתי שמחה ככה אילו היה לי שרשר כזה כמו שלו. תוכלי בבקשה לברר לי איפה משיגים???? 😉
אה, ואם תרצי תרגום, אז שתדעי שאני דוברת עברית עתיקה, among others …
איזה שרשר, אה? ובנוגע ל"עברית העתיקה", אני בהחלט יכולה להבין – כשהמורה לא דוברת עברית ורק שרה את המילים בתעתיק הולנדי, אז מאוד קשה ללמד את הילדים את המילים המדוייקות של השיר. זה קצת מזכיר את "קן לי" לא?
יקירתי, ken leeee זה אקזמפלר. שום דבר לא מזכיר אותו 🙂
אהבתי את הקטע עם השרשר!
לייק 🙂
בוקר טוב לך אפי, כלתי המקסימה,
מה זה קרעת אותי? הרגת אותי מצחוק.
אבל עכשיו לעניינים רציניים יותר. בכל פעם שחלפתי , מלווה בנכדי
הקסומים על פני 'בית שלום' בדרכנו הביתה מבית הספר, הם
הצביעו על הבניין , ושבו והציעו שאני יכולה לבוא להולנד ולבלות
את שארית חיי בעולם הזה כאן,בחברת חברים וחברות קשישים
כשרים לחלוטין. אולי אמצא לי איזה בן זוג הולנדי אדיב ונדיב, והם ירוויחו סבתא
בהישג יד וכיס.
עכשיו משמתברר לי , בנוסף, שהמלכה מתעניינת בגילאים המתקדמים
של יהודי הולנד,ירום הודה כבודה והודם,מי אני שאעמוד בפני הפיתוי האדיר
לחיות שם באור הוד רוממותה.סתם,תתחילו להתעניין בשבילי,
בגלל הזכות לחיות קרוב אליכם.
נשיקות וחיבוקים לכולכם.
מתגעגעים ומצפים בקוצר רוח.
סבתא דליה
את לא רוצה להיות בבית שלום הסיעודי. אף אחד לא רוצה להיות שם. אפילו שהבניין מאוד יפה ומדי פעם ראש העיר והשרשר באים לבקר…
בנוגע לאיזה בנזוג הולנדי אדיב ונדיב – אני בעד 🙂
יש פה בכלל איזו מן הרגשה של "כולנו יהודים".
לפני כמה חודשים אושפזתי לי בבית החולים השכונתי (כלומר באמסטלפיין) באגף היהודי. חשתי אכזבה קלה כיוון שהאוכל באגף היהודי כשר, רחמנא ליצלן,והיה לי ניסיון מעולה עם האוכל הבאמת טעים באגף הלא יהודי (ביקורות על אוכל מבתי חולים בארץ ובעולם לפי דרישה).
בכל מקרה, תוך דקותיים התוודעתי לאחות דוברת עיברית (שהתגלתה כאחותו של בעלה של זאתי ששכרנו ממנה את הבית הראשון שלנו כאן) וגם לאח דובר עיברית (אם כי לא חלקנו גרף חברתי משותף).
גם קיבלתי ביקור קצר – אמנם לא מאליהו הנביא – אבל מיהודי הולנדי חביב עם עיברית חביבה עוד יותר שהזמין אותי לעשות קידוש בערב בבית הכנסת שבבית החולים.
באופן פלא בקבלה של המחלקה שלי נערך גם שולחן עם חלה, נרות, יין וכד'.
אין מה לומר. הרגשתי מאוד בבית – אולי טיפה יותר מידי – אבל בקטנה.
רק חבל שכמה שבועות ירו על בית החולים היהודי שליד, אבל זה באמת כבר להיות קטנוני.
מתי ירו פה על בית החולים? לא שמעתי על זה כלום…
נראה לי שהיהודים שולטים באמסטלווין.
מזה שאני גרה באמסטרדם …
רק בריאות, כן?
חווייה נחמדה.
ראש העיר נראה ממש חמוד וכל הכבוד לו שהוא בא עם כל סימני המעמד! אולי ברקת יכול ללמוד משהו ממנו.
אולי תהיה הצגה חוזרת כאשר המלכה תבריא.
🙂 זו באמת חוויה נחמדה. ואכן, השרשר – אכן סימן למעמד. אפרופו – את צריכה לראות את ראשי הקהילה של היהודים הספרדים באמסטרדם. עם מגבעות נוקשות וגבוהות.
אני רוצה גם מגבעת וגם שרשר… גם אני יהודיה ספרדיה 😉
תמצאי לך איזו טיסה זולה 200 דולר לאמסטרדם. ברור שתגורי אצלנו. ברור שנדאג לצוות אותך למשפחה שהולכת להתפלל בבית כנסת של הספרדים. 🙂
לייק 🙂
עברית עתיקה, הה?
עוד מעט עברית תקנית תהיה עברית עתיקה.
בכל אופן גם אני בעד ראש העיר עם השרשר ונהניתי מאוד מהרעיון שהמלכה תבוא לאירוע כה זניח. זה אומר שבעצם אפשר למשוך אותה גם לדברים אחרים של הקהילה…