אחרי הבידוק המוקפד, במרתף, הניחו לי לעלות למעלה למשרדים, שנראים כמו משרדים בביטוח הלאומי, לפני 20 שנה. שני דלפקים, לוח מודעות, ספסל ועיתונים. אחחחח… עיתונים. התרגשות. אין לכם מושג איזה אושר זה, לעלעל בעיתונים בעברית. אלו לא היו סתם עיתונים, עלי לדייק. אלו היו מגזינים. האצבעות שלי רפרפו בציפייה על הערימה, שהיתה מונחת שם, על אחד השולחנות. יש הרבה מאוד מגזינים בישראל. לאישה, עולם האישה, את, לגבר, מוטו, אנשים ומחשבים, מנטה…. יו ניים איט. אבל, בשגרירות בחרו בקו ברור. זו היתה ערמה של "במחנה". הייתי שמחה לו היה שם קצת גיוון, אבל הבנתי: אם באים לסידורים, צריך להתעדכן מה קורה בצ"הל. הגיון פשוט.
אמרו לי פעם, שהתרבות הישראלית היא מאוד מיליטריסטית. אבל, לא הבנתי מה זה אומר. זה די נשמע לי כמו קשקוש של נמושות.
איכשהו עכשיו,(אולי כי הפסקתי את ההתמכרות לאתוס), אני יכולה לראות שיש דברים בגו.
נו, בשגרירות, יש במחנה. ניחא. בטח לקב"ט שלהם יש קשרים עם דובר צה"ל או משו כזה. אבל אז קראתי בפסח את העיתון היומי שאמא שלי מנויה עליו. גם זה, סוג של במחנה. כל כתבה שניה היא על חיילנו המצויינים, על הקצינות היפות, על היכולות הצבאיות שלנו, על טוהר הנשק של חיילנו המשובחים, יפי הבלורית. בחדשות, כמו בחדשות היו סיקורים נרחבים על הצבא המצויין שיש לנו ואפילו כתבה באיזה בסיס וראיון עם חייל עולה חדש. "מי יותר יפה", שואל המראייין "החברה שלך או הטנק?"
בכוכב נולד, השופטים יצאו לבקר בבסיס צבאי ואפילו עלו על מדים. צביקה הדר נראה עם הפלאפלים על הכתפיים. לרגע האמנתי.
גם בערוץ 8 היתה סדרה צבאית – "כן המפקדת".
ומה פה, בהולנד זה לא קיים? בטח קיים. נציגי קרן היסוד ביקשו מהנהגת תנועות הנוער המקומיות לתרום לחיילים הבודדים. זה לא שנור. זו תמיכה באתוס. קדימה להוציא את הארנק ולתרום.
כולנו בצבא, כולנו במחנה. מי שלא נהנה מהאתוס, הוא בטח שמאלן, או כפי שלמדתי – סמאלן.
כי או שאתם במחנה, או שאתם האוייב.
~~~~~~~
בנוגע לדרכונים – נאלצנו להנפיק חדשים. עוד כמה ביקורים בשגרירות. הצוות נורא נחמד.
אני לא ראיתי את עיתון במחנה מאז מלחמת יום הכיפורים
לא ידעתי שהוא קיים 🙂
אני לא רואה חדשות כבר שנים רבות, הכחשה מוחלטת, אני חייבת להודות
אני מעדיפה לשבת מול הBBC לראות את הרומנטיקה של חתונת הנסיך האנגלי!
יום המלכה שמח לכם.
גם אני לא ראיתי את "במחנה" מאז שנות ה-90 המוקדמות וגם לא חשבתי עליו. מסתבר שטעינו. קשה לי להאמין שאת לא רואה חדשות. בכלל בכלל? ? ? יפה לך ההכחשה הזו. יש בה משהו בריא אפילו. …הרומנטיקה של ה-BBC היא אסקפיזם ראוי. יכול להיות שצריך אפילו לעודד אנשים לצפות ב-BBC רק בשביל לקבל קצת איזון…
בדיוק אתמול חשבתי עלכך, בעודי יושבת בבית- צופה בחתונה המלכותית בלונדון, כשברקע, בחלון, ההכנות ליום המלכה באמסטרדם. מי חי בסרט- אנחנו או הם?
הממ, מי זה ההם ומי הם האנחנו שלך?
אני מניחה שגברת אמסטרדם מתייחסת לאנחנו הישראלים והם ההולנדים והאנגלים.
דרך אגב, זו שאלה מעולה – על האנחנו וההם. שאלה שמתאימה לכל מני מצבים. זו השאלה שכיוונו אליה בפסח, אל הבן הרשע שהוציא את עצמו מהכלל.
יהיה לך בלאגן מתחת לבית גברת. אני בטוחה שתהני מכל רגע. יום מלכה שמח במיוחד.
גמאני לא ראיתי "במחנה" כבר 200 שנה בערך. אולי למישהו שם בשגרירות יש פטיש לחיילים. מי השגריר? אולי איש צבא בדימוס?
ולגבי המיליטריסטיות של המדיה הישראלית – שכחת להזכיר שהרדיו הכי חזק במדינה הוא גלי צה"ל (כולל גלגלצ).
אני לא יודעת מי זה השגריר. יש שמועות מרושעות שהוא שונא ילדים.
את צודקת ששכחתי להזכיר את גל"ץ וגלגל"ץ . כל כך נכנס לי לראש שהם חלק מהמיינסטרים, שפשוט התעלמתי מהם.
פחח.
~~~~~
דרך אגב, כשהיינו בתל אביב – הלכנו לתערוכה של צ'יהולי בליטבק. היה תענוג וחשבתי עליך, על הפוסט עם התמונות שלך.
אוח, אין כמו אתוס ופאתוס… והתאומים שלהם חארטה ובארטה…
הפרחים לצה"ל, דרך אגב :)))
חיבוק מותק
הפרחים לצהל וגם הפרחות.
חיבוקים מותק.
הפרחים לצהל והפרחות למשטרה.
סתם. סתם.
חיבוק גם לך.
נכון… צודקת…. למה סתם?
זה מילא. לא יודעת אם יצא לך לראות את תכנית הלימודים הממלכתית בבתי הספר הרגילים, החילוניים, בישראל.
כבר 4 שנים שלא יצא לי לראות את תוכנית הלימודים … אולי את יכולה לכתוב על זה, אני לא יודעת כל כך במה מדובר.
במבט לאחור הדבר היחיד שזכור לי מתוכנית הלימודים וההקשר הצבאי זה הגדנ"ע ואולי סיפורים של ס.יזהר.
,תשוובה לכ.: אין תוכנית לימודית, טין מה לראות,אין לילדים החילונים מוסג במסורת ישראל,
נכון שהצוות בשגרירות מאוד נחמד ועוזר – מצד שני נשאלת השאלה מה קושי הם מוצאים בלענות לטלפון.
ואגב, גם אין שם שירותים.
איזה פולני יצאתי.
אורן
פולני לעילא! התקבלת לרשימה המצומצמת של אלו שאמורים לקבל מדליה ממלכת פולניה. הטקס בוורשה, בחודש הבא. נא אשר השתתפותך.
חשבתי שבמחנה נסגר, נחמד לדעת שהוא עוד קיים 🙂
אהלן,
תוך שאני מכותת רגליי ברחבי הרשת, ומחפש דברים אודות המקום בו אני משרת, עיתון "במחנה". מצאתי את הבלוג הזה. נהנתי מאוד לקרוא את הדברים שכתבת, גם כשהם נכתבים מהולנד הרחוקה. לאחר שקראתי את התגובות שטוענות כי לא ראיתם את עיתון במחנה כבר "200 שנה" או מאז "מלחמת יום הכיפורים", הרגשתי שנעשה עוול לעיתון ולאנשים שעושים אותו. (עם כל הכבוד, אנחנו ג'ובניקים שעובדים יום וליל!!). לכן, אצ'פר אתכם, ואתן לכם הצצה חופשית לעיתון.
אתם מוזמנים להכנס לאתר הנוכחי שלנו(כפי שידוע לי, בקרוב יקום אתר רשמי לעיתון, מלא בתוכן), שם תוכלו לראות את פועלו על העיתון.
http://www.Bamahane.co.il
לשאלות הנוגעות לעיתון אתם מוזמנים ליצור קשר,
morsofer@Gmail.com
בברכת "במחנה" לכולנו,
מור.
התרגשות.
תגידו, אתם גם שולחים את במחנה למנויים שגרים בחו"ל והם לא השגריר ומשפחתו ?
אולי שווה שהתיכון היהודי יעשה מנוי על במחנה. סוג של הכנה לצה"ל.
מודה, אין לי מושג אם שולחים את לחו"ל.
שווה לבדוק את זה.
בכל אופן, מספר הטלפון לשאלה הזו הינו 035694512
בהצלחה!