Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘חודש חמישי’ Category

אין לי מושג מיהו חגי חן, שכל מקום מלא בשלטים, המודיעים על חגיגת חנוכה בהשתתפותו.  חפשתי בגוגל.  לא מצאתי.
בכל מקרה, בחנוכה, יש ארוע באמסטלפיין בהשתתפותו.  אי אפשר להתעלם מהשלטים.
אני חושבת שנוותר.   בחנוכה אנחנו חוגגים  בכל ערב,  עם משפחה אחרת.
חשבתי להזמין להדלקת נרות, גם את השומרים מבית הספר, אבל הגמדים הטילו וטו.  
יש עוד חודש בערך עד לחגיגות חנוכה, אבל פה בקהילה היהודית יש הרבה התעסקות סביב החג.
התחילו למכור נרות חנוכה בחנויות הכשרות, תיכף יהיו סופגניות…  אני מקבלת אימיילים על ערבי החג השונים,
הילדים התחילו ללמוד שירי חנוכה בגן ועל מנהגי החג בשיעורי יהדות.
אפילו התקשרו אלי מבית הספר, לשאול אם אני מוכנה לעזור באחת מהפעילויות בחג.  בטח שהסכמתי.

Read Full Post »

אנחנו אוהבים לארח בשישבת.  כל פעם משפחה אחרת.  זה הופך במובן מסויים את הייאוש (הססני) ליותר נוח.
מוזר לנו לעשות קידוש וארוחת שבת בלי הרבה אנשים…
מצאתי בלוג מתכונים מצויין, גם בגובה העיניים וגם עם תמונות וכתוב להדיוטות. מתאים לי.
באופן טבעי, אני לא כל כך אוהבת מתכונים מדוייקים, כמו מתכוני אפייה לדוגמא.  הדיוק מוציא לי את החשק והיצירתיות והופך את הבישול לטכני.
מצאתי בבלוג מתכון לניוקי,  הכנתי. אמנם לא היה לי פרמזן או אגוז מוסקט, אבל במקום זה היה הרבה פלפל שחור ועשבי תיבול.
הכנתי את הניוקי בצהריים ושניה לפני שיישבנו לאכול <<הפעם, חבר של העילוי, שמתראיין פה בהולנד למשרה כלשהי, בא לקידוש>> הכנסתי את הניוקי לסיר מיים רותחים.
הניוקי יצא דביק ובלתי פריד… נבוך הייתי צריכה להפריד אותם אחד אחד מחדש, רגע לפני שהכנסתי לסיר…  אולי שמתי פחות מדי קמח, או פחות מדי חלמונים???
בכל מקרה, הכנתי רוטב מבוסס חמאה.  לא היתה לי מרווה בבית, <<לרוטב מרווה ולימון>>אבל היה המון פטרוזיליה ושמיר וחבילת חמאה. 
<<אני לא זוכרת מי אמר את זה, אבל יש איזה משפט שאומר שממרכיבים טובים, לא יכול לצאת אוכל לא טעים. נכון? >>
קצצתי אותם במכשיר הפלאי הזה, קוצץ פלאיטיגנתי בחבילה שלמה של חמאה עם מעט מלח ופלפל, ואת הניוקי חסר הצורה העברתי למחבת לטיגון.
מה שיצא זה ערמה ענקית של משהו לא ברור בצבע ירוק… 
שיא חוסר האסטטיות.
היה נורא טעים.
היום בערב, אנחנו שוב מארחים.  הפעם, משפחה יוונית.  ההוא חבר של העילוי מהעבודה ומפה לשם הם מוזמנים אלינו לארוחת ערב.
אני די מתבאסת לבזבז עליהם ערמות של בשר כשר שעולה פי 10 מבשר לא כשר <<..בדקתי…>> .
חשבתי אולי להגיש להם משהו מצומצם, אבל העילוי התחיל עם משפטי מזרח תיכון, שבכבוד שלו הוא לא יגיש להוא שולחן עם סתם סלטים ולחם.
נו, אז בכבוד שלו, תהיי ארוחת ערב לתפארת:  עלי גפן ממולאים באורז, מזטים של שעועית לבנה בצל ועגבניות, זייתים (מהטורקי), צלי עוף עם חומוסים רכים וגם תפוחי אדמה וערמות של חזה עוף מטוגנות עם שום ולימון.
אני לא יודעת איך הילדים שלנו,  יסתדרו עם הילדים שלהם.  יש להם שני בנים, יוונים כמובן, דוברי יוונית בלבד. 
הילדים שלהם לומדים בבית במסגרת Home Schooling, כי אותה משפחה לא מצאה בית ספר יווני אורתודוקסי.
מצויין.
חשבתי, אולי להזמין אותם לחנוכה, אבל האירוניה ההיסטורית…
עוד מעט אני אלך להתחיל לגלגל את עלי הגפן. 
שבת שלום.

Read Full Post »

מה בחורה צריכה לעשות בשביל לקבל אספקה טרייה?

Read Full Post »

עוד 23 ימים אנחנו נהייה בקונצרט של Joe Cocker

עוד 44 ימים אנחנו באים לישראל

עוד 113 ימים אנחנו נוסעים לחופשה בספרד

Read Full Post »

זוג חברים שלנו, הודיע לנו מזמן, שב-3 בנובמבר, כדאי שניקח בייביסיטר.  הם קנו לנו כרטיסים ל"לילה במוזיאון", וזה לא הסרט
רקע – פעם בשנה, בסביבות אוקטובר נובמבר, עיריית אמסטרדם פותחת לציבור הרחב את כל המוזיאונים בעיר, לכניסה חופשית.  המטרה של הערב הזה, היא שאנשים יסתובבו ברחובות, יטעמו קצת מכל המוזיאונים ויחזרו שוב למוזיאונים לצפייה נוספת, ביום אחר.    צריך לקנות כרטיס כמה שבועות מראש, מפני שהכרטיסים אוזלים במהירות.  הכרטיס עולה 14 אירו והוא מאפשר כניסה לכל המוזיאונים בעיר ונסיעה חינם בכל הטראמים בעיר.  שווה בהחלט.

התחלנו בסיור בגן הבוטני, שהתקשט כאילו הוא תפאורה לסיפורי אלף לילה ולילה.  השבילים הוארו בפנסים קטנים, ברחבות הגן השונות הוקמו דוכנים ומספרי סיפורים מחופשים שיעשעו את הילדים.  נשמעה מוסיקה מזרחית ואפשר היה לקנות, תמורת אירו או שניים כוס תה עם נענע, עוגיות מתוקות, תמרים או אפילו קוסוקוס ומרק.   הגן הבוטני הווה התחלה מצויינת לערב נפלא.  במרחק רחוב ממנו, הלכנו אל המוזיאון היהודי.

במוזיאון היהודי, היה דיג'י שניגן מוסיקת חתונות יהודית, אבל גולת הכותרת מבחינתי היתה תערוכה מצויינת של אומנים יהודיים רוסים, שציירו בין  1910 ל- 1940.  איזה יופי.. באמת שווה ביותר.  תשמעו, לא ידעתי שיש כאלו ציירים יהודיים מעולים… נו, מה לעשות…  העילוי ואני נהננו מאוד מהמוזיאון הזה והחלטנו לקחת את הגדולים שלנו לביקור בו.   אני לא בטוחה שהמלכה תבין את הערך ההסטורי של סידור מהמאה ה- 16.  

המוזיאון הבא, היה מוזיאון האיגוד המקצועי של אמסטרדם.  זה מעניין בערך כמו ללכת למוזיאון ההסתדרות בתל אביב.  אבל מה שהיה מרשים בכלל, היה הבניין בו שוכן המוזיאון.  זו האטרקציה האמיתית.
    
מעבר לתערוכת כרזות סוציאליסטיות שונות <<אני, כידוע, בעד>> היה מופע של "עבדים" מהקריביים.  סיפרו קצת איך הם חיו ועל המוסיקה והריקודים שהיו להם וגם כמובן רקדו שרו וניגנו.  היה מקסים וצבעוני, אבל אנחנו המשכנו הלאה.

המוזיאון הבא, היה המוזיאון לאומנות מודרנית.  העילוי ואנוכי, לא מבינים גדולים באומנות או באומנות מודרנית.  לא נותר לנו אלא לומר – מה זה החרטאעה הזה… ראינו תערוכה לכבודו של אנדי וורהול ותערוכת Cruel Bonsai של זוג אומנים Heringa /van Kalsbeek.  זה היה באמת חרטעה צרופה, אבל החברה שלנו התמוגגה.  כמו שני דבילים בני 13 שנמצאים בסיור במוזיאון מטעם בית הספר, הרשינו לעצמנו – העילוי ואני , להסתובב ולצחקק ממוצגים שאחרים קוראים להם אומנות…

משם, המשכנו ל Mediamatic לתערוכה מעניינת מאוד –  איך מעצבים מוצרים באופן "פרו איסלמי"\ "פרו ערבי". זו היתה מעין תחרות בין מעצבים צעירים, שבה הם נדרשו להקים חנות הולנדית מאוד, (Hema), אבל בסגנון ערבי. היו שם הרבה מאוד חולצות T, עם כיתובים בערבית, כאפיות, שוקולדים עם כיתובים בערבית.  עד כאן,  לא היה עבורנו שום חידוש.  אבל היו שם כפפות ידיים לנקיון עם קישוטי חמסה עליהן, ורעלות רקומות שמאוד מצאו חן בעיני.
 
המשכנו לעוד תערוכות וגלריות אבל כבר המוח שלי נמחק מעודף תרבות… העילוי ביקש לרשום בפרוטוקול שיש לו פטור לשנה, מאירועים תרבותיים.
5 שעות של תענוג צרוף.   תענוג שהוכפל, כי גם היינו בלי הילדים…

Read Full Post »

אחרי שחגרתי את המלכה, אחרי שהתיישבתי בכיסא שלי, נחגרתי והדלקתי את המנוע, היא נזכרת:
"אמא! לא חגרת את הבובה! את רוצה שהמשטרה תכעס?"

Read Full Post »

יש ספר אחד, (ג'ונתן סטריינג' ומר נורל), שאני תקועה איתו כבר איזה חודשיים.  כל יום אני קוראת אולי עמוד, אולי שניים ונרדמת.  באופן יחסי לספרי פנטזיה, שזה ז'אנר שאני מאוד אוהבת זה ספר ששייך לתת קטגוריה – ספרי המסטיק.  עוד פרטים ועוד פרטים והעלילה פשוט לא מתקדמת.  קראתי מראש, ביקורות על הספר, שבאמת דורש סבלנות.   בינתיים, יש לי עוד כמה ספרים שמחכים שאני אקרא אותם.  אני חושבת פשוט להניח אותו קצת בצד.

ספרים
<<התמונה נלקחה מאתר PC>>
מצאתי באמסטרדם, ממש מול תחנה מספר 5 בטראם, מתחם של איזה 3-4 חנויות ספרים באנגלית.  חנות ספרים אמריקאית וחנות ספרים בריטית ועוד אחת בריטית וכדומה. <<חבל שסטימצקי צומת ספרים ואחרים לא פתחו כאן איזו חנות>>.  אני חושבת שאני אעבור לקרוא באנגלית באופן קבוע ולא פעם בשנה, כשהארי פוטר יוצא…
אספקת הספרים שלנו, לעת עתה, היא מישראל, בדואר.  בביקור הקרוב בישראל, אני צופה שתהייה מזוודה עם ספרים.   על כל ספר מישראל, אנחנו מתענגים.  פעם בחודש אני עושה שתי הזמנות של ספרים:  אחת לי ואחת למהמממת.  כל הזמנה מכילה בערך 4-6 ספרים שעוזרים לנו לעבור עוד חודש…בינתיים, למהממת נשארו רק עוד 5 ספרים שהיא לא קראה.  היא מסיימת ספר ביומיים… אז לצערנו אנחנו מקציבים אותה…  ספר בשבוע… 
אולי, כשאני סוף סוף אקבל אישור שהייה <<ואישור עבודה יחד עמו>>, אני ארשם כתושבת אמסטרדם ואוכל להרשם גם לספריה פה ליד הבית.  
בינתיים אנחנו קונים הרבה ספרים, שזה נפלא, רק שאין לנו איפה לשים את כולם.   
אנחנו צריכים לקנות עוד ספריה באיקאה…

Read Full Post »

« Newer Posts