Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘חודש רביעי’ Category

אחרי שכבר הרבה מאוד שבתות לא יצאנו לטייל מחוץ לעיר, אלא מקסימום קצת עם האופניים ביער אמסטרדם, או טיול בטראם לאמסטרדם העיר, יצאנו, בספונטניות מרובה, לטיול של יום שבת. 
נסענו צפון מזרחית לאמסטרדם לעיר Lelystad. 
האמת, לא היה לנו הרבה מה לחפש שם.  היה קר אימים, איזה חמש מעלות, אבל העילוי התעקש שניסע.
הוא שמע, שיש שם מן מוזיאון ספנות שמראים בו איך בונים ספינות, בהתאם לטכנולוגיה שהיתה לפני 300 שנה בערך.  נדמה היה לו שקוראים למקום, Batavia על שם איזו ספינה הולנדית.
נסענו.
עטופים במעילים וכפפות ענקיות מרופדות מבפנים בפוך יצאנו לדרך.
אחרי 45 דקות נסיעה, בערך, הגענו למקום בו חשבנו שנמצאה המוזיאון.
בפועל הגענו למן כפר עם בתים הולנדים קטנים שבתוך כל בית, יש חנות של מותגים בהנחות ובמבצעים.  משהו מדהים.  מסתבר שהגענו ל Batavia Stad ולא ידענו.  זה Outlet מדהים.
אני כבר יודעת לאן נלך לקראת היומולדת שלי…
הסתובבנו בין החנויות האלו, שמהוות למעשה קניון באוויר הפתוח ורק בסוף בסוף <<בסוף הכפר, בקצה שלו כלומר>>הגענו למוזיאון הספנות.  מאוד התלבטנו אם להכנס או לא.  היה קר והמוזיאון ברובו נמצא בחוץ.
פליני, התעקש שניכנס.  המהממת, התעקשה שלא ניכנס.  המלכה, רצתה יד.  לבסוף הכריעו הגברים <<להלן העילוי ופליני>> ונכנסנו למוזיאון. 
האמת היא שהעילוי רצה להגיע למוזיאון הזה כבר מזמן.  יש לו משהו עם ספינות.  גם פליני מאוד אוהב ספינות.  הוא דמיין שזו ספינת שודדי ים.  אם חושבים על כך,הרי שאם ההולנדים היו יורדי ים במשך כמה שנים טובות אז יש סיכוי סביר שהם היו גם שודדי ים.  לא?
בהתחלה ראינו ספינה שנמצאת בתהליך בניה.  רואים את השלד של הספינה ואיך שהכל בנוי מקרשים.  אני מאמינה, שלו היה קצת פחות קר היינו גם מתעכבים על כלי הבניה המסורתיים ועל התהליך.  אבל היה קר ואנחנו המשכנו לאטרקציה העיקרית – ספינה אמיתית שנבנתה בדיוק כמו שספינות נבנו לפני כ- 300 שנה.
בכל אופן, נורא יפה לראות את הספינה מבפנים ולדמיין איך אנשים חיו במשך חודשים בספינה כזו.  ירדנו עד לבטן האוניה, עברנו חדר חדר.  הגענו עד לחדרים הקטנים ביותר ולמקומות איחסון הסחורה.  אפילו ראינו את השירותים של רב החובל.  מה אתם יודעים, הקקי נופל ישר למיים.  הילדים חגגו על הרעיון הזה.  היה קר מאוד ואחרי שהסתובבנו קצת (בלי למצות באמת את המקום), חזרנו הביתה. 
 
האוניה

Read Full Post »

מכונית

עכשיו, כשאני אולי אולי אתחיל לעבוד, אנחנו בטוח נצטרך עוד מכונית. 
כרגע אנחנו מסתדרים עם מכונית אחת, אופניים, טרמפים והרבה שיתוף פעולה ורצון טוב.
בימים קפואים, המכונית אצלי, בימים חמים המכונית אצלו.  
<<לפעמים, גם בימים קפואים, המכונית אצלו… לדוגמא, היום….>>
העילוי, עובד במרחק של כ- 7 ק"מ מהבית והדרך לעבודה שלו, עוברת דרך יער אמסטרדם המקסים.
בבקרים בהם המכונית אצלי, אני מסיעה אותו לעבודה ואנחנו עוברים דרך נופים יפייפיים של היער.
סך הכל, באמת שאפשר להסתדר עם מכונית אחת. 
מערכת התחבורה הציבורית כאן, היא מהמצויינות שפגשתי וכל חודש שאנחנו בלי מכונית, זה חיסכון נטו. 
אבל עכשיו, הגיע הזמן לחשוב על מכונית נוספת.  מכונית בשבילי.

 אני מאוד אוהבת מכוניות קטנות. כמו smart או כמו Ford Ka
Ford Ka

אני רוצה מכונית כזו, שהיא תהייה שלי ורק שלי. 
לא רוצה במבה מרוחה במושב האחורי. לא רוצה שוקולד מרוח על המושב.  לא רוצה ניירות זרוקים על הרצפה או חול.  כשהיינו בישראל, היתה לי מכונית כזו, Mercedess A Class קטנה ונהדרת.

A Class  
איכשהו, היא התמלאה בשוקו, במיץ, בגרביים ישנות שהילדים הורידו, בפירורי ביגלה וציורים ישנים מהגן. 
הבנתי איך לשמור על מכונית נקייה – פשוט לא להכניס לתוכה ילדים.  פתרון פשוט ואלגנטי.

הגיע הזמן שלי לקנות מכונית ואני יודעת מה אני רוצה: מכונית קטנה, שאף ילד לא יוכל להכנס לתוכה.  מכונית שתיקח אותי ושתחזיר אותי עם מוסיקה טובה.
חלומות באספמיה…
smart

אני רוצה מכונית קטנה ויפה.  ביפ ביפ.  חניה בכל מקום.  אפילו באמסטרדם.
אבל, אחרי כל החלומות….בסוף, אני יודעת, שתהייה לי מכונית מתנחלים, עם 7 מקומות, כדי שיהיה מקום גם לחברים של הגמדים ואו לסבא וסבתא.  

Read Full Post »

מצאתי סוף סוף רופא.  יהודי. 
<<העילוי, לא מבין איך אני מצליחה למצוא דווקא את בעלי המקצוע היהודיים… אולי אני גזענית??>>
לקח לי כמעט שלושה שבועות לקבוע תור.
בכל פעם שהתקשרתי, ענתה מזכירה אלקטרונית ומסרה הודעה בהולנדית צחה.
באחד הימים, הצלחתי לתפוס את הרופא.  התרגשות. 
הוא אמר לי להתקשר, בסוף השבוע, בין 8-9 בבוקר.
שוב, לחכות. 
מזל שאף אחד לא חלה בינתיים.  טפו, חמסה, מי דיבר בכלל על בריאות?

אחרי שהיו לי המון תזכורות, להתקשר לרופא ביום חמישי בין 8-9 , תפסתי את המזכירה האמיתית וקבעתי תור.  לשבוע אחר כך…

אני והגמדים נכנסנו למרפאה, פגשנו את הרופא.  פקיד יכול היה להחליף אותו, לא הייתי שמה לב.
לא בדק, לא שמע נשימות, לא בדק דופק, לא מדד גובה או משקל.   
הוא רק רשם במחשב, את פרטי הביטוח הרפואי שלנו. 
הסביר איך המערכת עובדת, שאל אם כולם בריאים וזהו.

חשבתי, שהוא לא בדק אותנו או העמיק את ההיכרות, בגלל שמישהו מהגמדים <<השם שמור במערכת>>, הפליץ נורא.  אבל זו לא הסיבה.  חברה שלי שדרכה הגעתי לרופא הזה, מסרה שכל הרופאים ככה.  אף פעם לא בודקים.  מקסימום מפנים לבדיקות.  רופא משפחה, כמו שהיא הגדירה את זה, הוא מן פקיד.  חוצמיזה, גם ככה, לא נותנים פה תרופות….  ברוכה הבאה, לרפואת הכאילו.
נראה לי שיש כאן 1-0 רציני לישראל. 
 

Read Full Post »

הטמפרטורות צנחו באופן מחריד.   אנחנו פותחים את הבוקר עם מעלה אחת בודדה, אשר יוצרת שכבת כפור וקרח סביב כל מה שהיא באה אתו במגע.
כולם מסביב מדברים על חורף קשה, הגמדים מחכים פה לשלג.  הבטחתי להם שכשנחזור מהביקור בישראל, בטח יהיו כמה ימים של שלג.
החיפושים שלי אחרי נעליים חמות טרם תמו.  בשבועות האחרונים, אני נכנסת לכל חנות נעליים שאני רואה, באמסטרדם, או באמסטלפיין. 
אתמול אפילו כמעט וגרמתי לעילוי להתקף לב, כשהתקשרתי לשאול אם הוא חושב שמגפיים ב- 400 אירו זה יקר.
ברור שלא קניתי.  יש גבול לשחיתות.  אפשר לדעתי להאכיל בכסף הזה משפחה שלמה באפריקה, כמה חודשים טובים.
יכול להיות שבסוף אני אקנה את אלו מגפייםדווקא, או את אלו מגפיים.  של חברת ecco
מרופדים בצמר בפנים, כדי שהאצבעות ברגליים לא ינשרו לי מרוב קור.
בכל אופן שוב לא היה במידה שלי.  שוב הזמנתי. יעלה בערך 160 אירו.  אולי פחות.
הם כאלו ענקיים, ההולנדים, שנעליים במידה 36, הם נעלי ילדים.  ילדים בני 10-11.
אפרופו ילדים, אני חושבת שלמרות הקיטורים שלהם, הגמדים ממש מתחילים להקלט ולקלוט את השפה. 
אמא של הילדה ההולנדית שביקרה אצלנו, <<היה מוצלח מאוד דרך אגב>> הזמינה אותה / אותנו לביקור חוזר. 
האמת היא, שאני בכלל לא הבנתי אם היא הזמינה את המהממת, או אותנו – המשפחה של הממההממת לביקור חוזר.
היא אמרה משהו על ארוחת צהריים בשבת ועל זה שהמהממת תלך אחר כך לבני עקיבא ביחד עם החברה.
בני עקיבא… חה חה חה.  זה קצת דתי בשבילנו, בכל זאת… אבל המהממת רוצה לנסות.  ניחא.
בכל מקרה, אני צריכה לברר בעדינות, אם היא הזמינה אותנו לארוחת צהריים של שבת, או רק את המהממת.
פליני, גם הוא מתחיל לתקשר קצת בהולנדית עם חברים שהם לאו דווקא החברה הישראלית היחידה בכיתה שלו.
לפי מה שהבנתי, יש להם צוותי חפירה שונים, והם חופרים בגינה של הבית ספר.  פליני מנהל העבודה שם.  טוב, כי זה פרוייקט שלו….
הוא כזה ממציאן ומוביל שזה מקסים לשמוע איך הוא נותן הוראות בהולנדית שבורה לילדים שהוא לא מכיר, איפה לחפור.
אין לי מושג למה הם חופרים.  אבל הם חופרים….
אפילו המלכה, שבהתחלה היה לה מאוד קשה ללכת לגן, "…כי הם נורא מוזרים ומדברים רק הולנדית…", מצאה את מקומה שם.
העילוי ואני חושבים, שאולי נס חנוכה, בכל זאת יתרחש.  <<נס חנוכה, מתייחס לרכישת שפה וחברים, עד חנוכה, אצל ילדים>>
…  זה מזכיר לי, שאני צריכה לארגן איזו מסיבת חנוכה אלטרנטיבית.  נראה…
בינתיים, חמסה חמסה, תפסיקו לקנא, אין במה, אולי אולי אולי אולי, תהייה לי עבודה. חמסה, שיחנקו חורשי הרעה.
אפרופו עבודה.  אפילו שהוא כזה חנטריש, קלווין עוזר הבית שלנו.  אין לי לב לפטר אותו.  במיוחד בחורף.
לב חם של יהודיה…
לב חם של יהודיה

Read Full Post »

כבר 4 חודשים בערך, אנחנו גרים בבית הזה.  קיבלנו אותו מרוהט כמעט בצורה מושלמת. 
קנינו רק ספריות ל-400 ומשהו ספרים שיש לנו <<כן ירבו>> ועוד ארון בגדים לחדר של פליני ואחותו המלכה.
לאט לאט אני מגבשת דעה, מה עוד כדאי לקנות, על איזה צורך זה יענה ואיפה בדיוק נשים זאת.  אני בטח אקנה באיקאה
בינתיים אני מסתכלת באתר שמדגים איזה שימוש מקורי אפשר לעשות במוצרים של איקאה, אם רק אין שתי ידיים שמאליות.
הנה תמונה מהמשרד שלי. שהוא מבולגן בתמונה אבל במציאות, מצוחצח. קריצה.   אחד הדברים שאני חייבת לקנות, זה עוד שולחן כתיבה ומגירות.
המשרד שלי

Read Full Post »

כאלו אני רוצה.

ugg.jpg

הן מרופדות, נוחות באופן מדהים.  כולם, כמעט, נועלים אותן פה.
כשמדדתי, לא היה במידה שלי.
אמרו לי לבוא בשבוע הבא.
הן עולות 140 אירו.

אני עושה מגבית.

אל תגידו לי, שתרמתם כבר במשרד.

Read Full Post »

היום אנחנו מארחים את הילדה ההולנדית יהודיה הראשונה, כחברה פוטנציאלית למהממת.  עד עתה, עברו את סף הבית, איכשהו, רק ילדים ישראלים במוצאם.  אולי בגלל השפה.  אולי בגלל המנטליות.  אני לא יודעת.  אולי, כי חיכינו שהחברים לכיתה, היהודים ההולנדיים, יזמינו את הגמדים.  הרי הגמדים הם החדשים בכיתה, ואלה כאילו הנייטיבז.  אבל זה לא קרה.    בשיחה שהיתה לי עם מנהלת בית הספר ועוד מורה דוברת עברית, עלה נושא האינטגרציה.  למעשה, אין אינטגרציה.  ילדים יהודים ישראלים וילדים יהודים הולנדים כאילו לא מתערבבים.  זה כל כך טיפשי ומכעיס אותי, ההפרדה הזו.  ניגשתי למנהלת ושאלתי אותה לפשר הנושא.  היא דיברה על הפער במנטליות, היא דיברה על אשכנזים וספרדים.  בולשיט גדול בעיני, שמחדד לי את ההבנה שהיא לא מבינה על מה אני מדברת.  למעשה כולנו פה יהודים.  יהודים ישראלים ויהודים הולנדים.  ילדים, הם ילדים.  ילללה, לכו שחקו ילדים, ואנחנו הגדולים נשתה קפה, נכיר, נתערבב…  זה לא קורה. 

כשאני שואלת חברות ישראליות מי הם החברים שלהן, מי החברים של הילדים שלהן – הן מדברות על משפחות וילדים ישראלים גם כן.  ילדים יהודים ישראלים לא משחקים עם ילדים יהודים הולנדים, רק בבית הספר.  הישראלים טוענים שההולנדים עם האף למעלה ולא מעריכים את הישראלים.  אני עדיין לא יודעת מה ההולנדים טוענים, אבל גם זה יגיע.   איזה ישראלי אמר לי השבוע, כשדיברנו על הפערים בין היהודים ההולנדיים לישראלים, שההולנדים, בודקים אם המעמד הכלכלי שבו אנחנו נמצאים מתאים להם.  הם העשירים כביכול.  עוד טיעון היה בנוגע לסוג הישראלים שהגיע להולנד.  בעיקר בשנות השבעים ושנות השמונים, כשבהולנד נקלטו, לכאורה, המוני עברייני ישראל.  סוחרי סמים, מאפיונרים וסוחרי נשים.  מכאן, לפי אותו ישראלי, חוסר הרצון של היהודים ההולנדיים לקלוט את היהודים הישראלים. 
חוצמיזה, משהו צריך לשמור על הבית ולעשות מילואים לא?  אז מה אלו באים לפה…

אז היום מגיעה אלינו החברה הולנדית יהודיה הראשונה.  כן ירבו חברותיה של המהמממת.  ההיא לא יודעת עברית, המהמממת לא יודעת לדבר הולנדית.  וואלה יופי.  אז שאר הגמדים ילכו לשחק אצל חבר אחר.  אני והמממת והחברה נאפה עוגיות שוקולד צ'יפס ונשחק טאקי.  אחרי שעתיים, יקחו אותה הביתה.  ככה קבענו, אני ואמא שלה.  בשבוע הבא, הבטחתי למהממת, חברה חדשה.

בכל מקרה, מזל שעוזר הבית מגיע היום.  שלא יהיו בושות.

Read Full Post »

Older Posts »