Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘חודש רביעי’ Category

פג תוקפה של הויזה שלי כאן.  זה אומר שאני שוהה בלתי חוקית.
החברה שמטפלת בניירת שלנו, מוסרת שזה בטיפול.
בינתיים רשמו אותנו פיקטיבית כתושבים בעיירה ליידרדורפ, משיקולים בירוקרטיים.
אם אני תושבת ליידרדורפ, אני לא יכולה לקבל שירותים מהספריה העירונית, שני רחובות מכאן.
אם אני תושבת ליידרדורפ, אני לא יכולה אפילו להרשם ולשלם לספריית הדי-וי-די, פה לייד הפיצה.
אני בינתיים לא פה ולא שם.
שוהה בלתי חוקית.  גרה בלידרדורפ, לכאורה.  בפועל גרה באמסטרדם.
נפלאות הבירוקרטיה.
פג תוקפה של הויזה שלי, אין לי עדיין אישור עבודה.  אין לי רופאת משפחה.  הסלולרי שלי עדיין בתיקון.
4 חודשים להזיז ניירות ממקום למקום ולגמור עם הבירוקרטיה זה קשה להם. 
אבל,  להלשין על אנה פרנק, זה פשוט.  אפילו בזריזות…

Read Full Post »

"אמא", שאלה אותי המלכה היום, "בהולנד, אלוהים מדבר הולנדית?

Read Full Post »

אולי בגלל שקר כאן, אולי בגלל שיש כאן המון אנשים מארצות שונות, ניתן למצוא מגוון רחב מאוד של תה בכל מקום.
תה הפך למשקה הפופולרי שלי.  יותר מקפה ויותר ממים. תמיד הייתי חסידה של תה, אבל עכשיו, כשייש כל כך הרבה סוגים זה הפך לחגיגה של ממש. גם הגמדים שותים תה.  אפילו שותים אותו, בלי סוכר.  איכשהו תה הצמחים שיש כאן, הוא כזה שממש לא מצדיק תוספת סוכר. הם אוהבים לעשות שעת תה – תה ועוגיות וכריכים. 

קנקן תה וקופסת פח של עוגיות
הנחמד הוא, שאפשר לקנות קופסאות תה קטנות, (בעיקר של חברת Celestial Seasoning, אבל לא רק) של 10 שקיות תה. זה אולי בתחשיב כלכלי לא זול ולא משתלם, אבל זה מאפשר לטעום את כל סוגי התה.  כל פעם, משהו אחר.

celestialseasonings. 100_0421.JPG
קופסאת תה קטנה עולה בערך 1.30 אירו.  קופסת תה גדולה עולה בערך 2 אירו. 

Read Full Post »

יש לנו ביטוח רפואי, שאנחנו משלמים עליו, באמצעות העבודה של העילוי.  נדמה לי שהם עשו את ההסדר עם חברת הביטוח הרפואי פה. 
יש לנו ביטוח רפואי.  אין לנו רופא.  בטוח שאין לנו רופאה. 
השיטה פה, שונה ממה שאני מכירה בישראל, שבה יש כמה קופות חולים ואפשר לבחור רופאים ויועצים רפואיים מרשימה קיימת.
למעשה, אני עוד לא ממש יודעת איך השיטה פה עובדת, למעט העובדה שאני צריכה למצוא רופא, או רופאה.
שאלתי פה אמהות מסביב.  "אוההה, רופא, זה נושא מסובך.." הן אומרות ומוסיפות "הרופא שלנו לא מומלץ" או "הרופא שלנו לא מקבל יותר", או "הרופא שלנו לא מקבל אנשים מהאזור שלך".  בקיצור זה לא פשוט.  בשורה התחתונה, למרות שאני הייתי אמורה למצוא רופא, עדיף רופאה, עדיין לא הצלחתי למצוא דמות רפואית ברת סמכא. 
השיטה כאן, כמו שהבנתי היא מאוד פשוטה לכאורה.  יש רופאת משפחה אחת.  היא קובעת והיא מחליטה.  זהו.  אם נניח בא לי להתייעץ עם רופא עור על איזו נקודת חן – אני צריכה לפנות לרופא המשפחה, אשר יחליט או תחליט, אם נקודת החן מצריכה בדיקת רופא מומחה.  איזו אמא, מבית הספר סיפרה לי על ריב שהיה לה עם רופא המשפחה, אחרי שהיא ביקשה הפניה לרופא הנשים, ולא קיבלה את ההפניה… בעייתי משהו, ללכת על כל דבר לרופא משפחה, למרות שאני יכולה להבין את ההגיון שבדבר.  בכל אופן, ביטוח רפואי יש.  רופא, או רופאה אין.
אני מבסוטה שבינתיים טפו טפו טפו חמסה חמסה נגד עין הרע ושיחנקו חורשי הרעה והקנאים, עדיין לא צריך רופא.  אבל בכל זאת, צריך שיהיה משהו שמכיר אותנו בריאים.  לא?  באתר האינטרנט של חברת הביטוח הרפואי שלי, אני מתארת לעצמי שהמידע רב, אבל הוא בהולנדית.   רשימת רופאים, לא מצאתי…

אז אין לנו עדיין רופא.  מצד שני, טלפון של שתי קוסמטיקאיות ואפילו ספר, יש ויש…  פעם גם ספרים היו מנתחים לא? קריצה

Read Full Post »

« Newer Posts