Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘חודש שלישי’ Category

יש לנו ויכוח, לעילוי ולי בנוגע למשמעות של הכסף פה.  בפעם הראשונה שהייתי בסופרמרקט השכונתי, די נחנקתי מהמחירים.  באופן אוטומטי תרגמתי הכל לשקלים.  הכפלתי ב-6.  יקר פחד. אם יש נגיד שקית תפוצ'יפס ב- 3 יורו ובישראל הייתי משלמת לא יותר מ- 7 שקלים הייתי נחרדת.  הקניות היו מדודות מדודות, תוך כדי השוואה מתמדת לשקל.   אספתי סיפורים הזויים של חברות פה בנוגע לאיך מקיימים בית ודואגים לילדים עם משכורת אחת.  משהי סיפרה שאת כל הבגדים למשך שנה הם קונים בישראל בכל ביקור.  מגיעים עם מזוודות ריקות ופשוט ממלאים אותן בבגדים מישראל.  אחרת סיפרה שהיא מביאה שניצלים (!), קפואים במזוודה שהפכה למקפיא נייד…

אז איך מגדירים את יורו?  בהשוואה לדולר?  בהשוואה לשקל?  בהשוואה ליורו?  זה לא היה לנו פשוט בכלל ואנחנו עדיין מתווכחים על ערך הכסף שלנו כאן.
העילוי משווה הכל לשקל.  אני משווה הכל ליורו. דוגמא:
אם בישראל, נניח, משכורת ממוצעת היא בערך 7000 ש"ח, אני בודקת מה אפשר לעשות עם הסכום הזה באופן חודשי.  עגלת קניות בסופר מרקט עולה בערך 300 ש"ח, מסעדה מדי פעם עולה בערך 150 ש"ח, חולצה באחת הרשתות המובילות עולה בערך 200 ש"ח, נעליים בערך 350 ש"ח וכדומה.  אחרי כמה קניות, יציאה או שתיים למסעדה, שכר דירה ותשלום חוגים אפשר להכנס למינוס רציני בבנק…עכשיו אם נמחוק את הסימן ש"ח ורק נגיד – 7000 משהו…
בהולנד, נניח שאנחנו מרוויחים 7000 משהו.  עגלת קניות עולה 60 משהו, חולצה עולה 30 משהו, נעליים עולות בערך 90 משהו, מסעדה ממוצעת היא 100 משהו וכדומה.  בסוף החודש, אם ממשיכים ככה, כשחוגים עולים בערך 100 משהו וכו' וכו' נשאר בסוף החודש קצת משהו לחסוך.

העילוי טוען שההשוואה הזו, היא אחת ההזויות שהוא פגש.  אמא של העילוי, שהתארחה אצלנו כאן והיתה עדה לויכוחים האלו, טוענת שההשוואה במקומה.  בכל אופן, יש גם את ההצעה של רואה חשבון ישראלי שפגשנו ושטחנו בפניו את ההתלבטות שלנו:  תעשו הכל באחוזים…  כלומר מהו האחוז מהשכר, לא משנה איזה שכר שמוציאים על אוכל בישראל ובהולנד (לא כולל מסעדות, שנחשבות לבילוי) ומהו אחוז השכר שמוציאים בישראל ובהולנד על ביגוד ועל חינוך ועל חוגים ועל מגורים וכן הלאה… וככה תראו, איפה יותר יקר.
בשורה התחתונה,נראה לי, שאפשר לעשות הרבה יותר אם יש 7000 משהו בהולנד מאשר אם יש 7000 משהו בישראל…  

Read Full Post »

נהייה פה קצת קר לאחרונה.  בבוקר, אנחנו פותחים את היום עם 8-10 מעלות שמטפסות לשיא של משהו כמו 16 -18 מעלות.  במשך היום מטפטף ונושבת רוח.  גם כשיש שמש היא בדרך כלל רק מאירה.  בקיצור מתחיל להיות קר.

אפרופו קור, אז ההסקה שלנו בדרך לשבוק חיים.   בזמן האחרון היא עובדת מתי שנוח לה.  בעיקר מתי שלא צריך.  כדי להפעיל את ההסקה לא פעם אני צריכה לפתוח את ברז המיים החמים.  מן סידור מצויין שכזה.  בכל אופן, הזמנו את החברה שאמורה לדאוג פה להסקה, אחרי שבמשך כמה ימים העילוי ניסה לתפוס בטלפון את בעל הבית.  הטכנאי היעיל הגיע, בדק ובדק.  מסתבר שהמערכת מאוד ישנה והיא בדרך למטה… 

"אני מתקן לכם אותה עכשיו, אבל היא תתקלקל עוד פעם בקרוב", ככה אמר לי הטכנאי המסור באנגלית קלוקלת במבטא הולנדי כבד.   בעל הבית, רשם זאת לפניו וקיבל מהעילוי תאריך יעד מאוד ברור – תוך שבוע וחצי הוא יצטרך לדאוג להחליף את ההסקה.  כמובן שבעל הבית הסכים.  הוא מבין לליבנו,  הוא מתנצל על עוגמת הנפש ועוד כל מני דרכים מנומסות להגיד SHIT עוד פעם הדיירים האלו מבלבלים לי את המוח…


<<התמונה לקוחה מאתר filebuzz.com>>

ידעתי שהיינו צריכים לשכור בית עם אח…

Read Full Post »

סוכות הגיע אלינו והתחושה, שהיינו צריכים לקנות סוכת נחלים לפני שבאנו לפה ולהרכיב אותה פה בחצר מתחדדת.  לא מרגישים את סוכות בכלל.  לא שזה באמת היה משאת נפשי, לאכול בסוכה או לקשט סוכה, אבל נראה לי שחשוב שהגמדים יחוו סוכה.  בישראל, כל השכונה מלאה בסוכות וכולם כל הזמן נעים בחבורות מסוכה לסוכה, כך שגם אם ברמה האישית אין סוכה, זה עדיין בסדר.   נראה לי שכשנגיע לארץ, אחד הדברים שאנחנו נקנה ונייבא להולנד זה סוכה.  שתהייה לשנה הבאה (וגם אחר כך כשנחזור לארץ).

 
<<התמונה מאתר hinuch.co.il>>

אז סוכה אין, אבל חופשה ארוכה מבית הספר פה יש ויש. 
ביום האחרון של בית הספר, לפני היציאה לחופשה פגשתי את המנהלת ששאלה אותי מה אנחנו עומדים לעשות בסוכות.

 "קיטנה", אמרתי לה "הילדים יהיו בקיטנת סוכות". 
המנהלת בהתלהבות – "איזה יופי!, לא ידעתי שיש קיטנה, פה בסוכות". 
 "בטח", אמרתי לה "קיטנה מצויינת. אני המדריכה הראשית ומנהלת הקיטנה…"
האמת היא, שבאמת תכננתי ביחד עם עוד אמא לעשות לילדים קיטנה –
יום אחד ניסע לאפטלינג (שזה לונה פארק ענק בדרום הולנד) ויום אחד ניסע למוזיאון ואן גוך ויום אחד להאכיל עיזים בחווה אורגנית ביער אמסטרדם ויום טיול אופניים ויום במוזיאון היהודי.  אולי גם ניסע למוזיאון השעווה.
ככה ברגוע. כל יום אטרקציה אחת. 

אין ספק שעכשיו, כשמזג האוויר פה התקרר קצת, זה לא פשוט לבלות ימים שלמים בחוץ.  מצד שני, כמה אפשר למחזר את "טום וג'רי" ו"סבא טוביה" בטלוויזיה?
גם כמה אפשר לעשות עוגות ועוגיות מפלסטלינה וכמה אפשר כבר לריב ולשחק במחשב?

Read Full Post »

התקלקל לי הסלולרי בשבוע שעבר.
אני מצליחה לשמוע את מי שמתקשרת, אבל לא מצליחים לשמוע אותי.
השיא היה, כשהייתי צריכה לקחת את העילוי משדה התעופה. 
גשם בחוץ.  אסור לחנות בשום מקום בחינם.  אני עושה, אולי שלושה סיבובים סביב שדה התעופה
כדי למצוא מקום סביר לעמוד בו וכל הזמן מתקשרת לעילוי.
"הלוווו, הלוווו, אתה שומע?" איזה יאוש.  לקח לנו זמן לקלוט שאנחנו יכולים גם לסמס אחד לשני.
בסוף נפגשנו והכל בסדר.  אם זה לא היה מייאש ומציק, זה היה מצחיק נורא.

לקחתי את הטלפון לתיקון.  הולנדית חמוצת פנים, שלחה אותי – "תלך, תבוא".  היא רצתה את הקבלה של המכשיר.  למרות שאני מופיעה במחשב שלה.  היא רוצה קבלה.  מזל מצאתי את  הקבלה ה*&^%%#@ שלה, ובאתי שוב.  שוב הייתי צריכה להסביר, מה הבעיה.  אחר כבוד, נשלח המכשיר לתיקון.  אני קיבלתי מכשיר חלופי, של נוקיה.  דגם ישן ישן  אולי מלפני 10 שנים.  רגע לפני שיצאתי מהחנות, שם מתבצע השירות שאלתי מתי אני אקבל חזרה את המכשיר המקורי שלי.  "בעוד שבועיים", היא ענתה.  בלי להניד עפעף. 

השירות בארץ – 45 דקות, במרכז השירות והטלפון מתוקן.  יש עם מי לדבר. 
השירות בהולנד – שבועיים ימים ואז נראה.  אין אם מי לדבר.  אבל מכשיר חלופי מקבלים.

1-0 לישראל.  יש להולנדים עוד הרבה מה ללמוד על שירות.

Read Full Post »

עוד 86 יום שהם 2 חודשים ו-25 ימים אנחנו באים לביקור של 10 ימים בישראל.

יוווהההוווו!!!

Read Full Post »

כמובן שבלילה לא ישנתי כמעט מהתרגשות.
התלבשתי חגיגי, מכנסיים אפורים, חולצה לבנה עם כפתורים, סוודר אדום בורדו.
לקחתי מהעילוי את המכונית ונסעתי שעתיים וחצי, לעיירה Enschede שנמצאת על גבול גרמניה.
הנסיעה היתה מייגעת, בעיקר כי ה-GPS שבק חיים והעילוי ניסה להסביר לי איך לבצע עליו ריסט, תוך כדי נסיעה של 120 קמ"ש.
המון המון משאיות ענק בדרך.  גשם שוטף.
האוניברסיטה יפייפיה.  המון ברווזים צעדו מדשא אחד לדשא שני, תוך שהם חוצים את הכביש והמכוניות עוצרות ונותנות להם לעבור.
חניה בשפע ובחינם.  המון המון מרחבים ירוקים ועצים עצים ועצים.
הגעתי חמש דקות לפני הזמן, חיכיתי שתיים לייד החדר שלו.
אני חושבת שהיתה פגישה טובה.  אולי אפילו טובה מאוד.  תגידו אתם מה דעתכם.

קודם כל, אני חייבת לציין, שהפרופ', עם כל הכבוד להיותו פרופ', יש לו יחסי אנוש, אההם, איך לומר בעדינות… לא משהו….
נכנסת אורחת מישראל, נסעה שעתיים מאמסטרדם,  גשם סוחף.  לא הציע אפילו כוס קפה.  שלא נדבר על תה צמחים.
מיילא.
ציפיתי שאחרי כמה דקות הוא יגיד לי שהוא צריך ללכת, כי בהתחלה הוא אפילו לא יצר קשר עין.

אבל… לאט לאט, ככה התגלגלה שיחה, על חינוך ועל טלוויזיה והקשר ביניהם.  דיברנו על itv ועל הטלוויזיה האינטראקטיבית והדיגיטלית
בישראל ובהולנד.  דיברנו על מה עשיתי בעיריית רמת גן ועל איך ה-iptv יכול לעשות את ההבדל.
לאט לאט הוא גם יצר קשר עיין.
מדי פעם הוא הביט בשעון.  שאלתי האם תם זמננו, אבל הוא אמר שלא. שמאוד מעניין לו הכיוונים שאני חושבת עליהם.

שאלתי אותו איך אני יכולה להשיג מימון למחקר בנושאים שמענייינים אותי.
הוא הציע שאני אכתוב שתי הצעות לשני גופים שונים, והוא ישמח ללוות את התהליך ולחתום עליהן אם הן תהיינה טובות.
הצעה אחת מיועדת לטלוויזיה החינוכית ההולנדית הצעה שנייה מיועד לחברת הטלוויזיה בכבלים האירופית.

כשנראה לי שאין לנו יותר על מה לדבר, הודתי לו והבטחתי שאני אעמוד איתו בקשר.

ואז הבנאדם כנראה התעורר ושאל אם אני רוצה להצטרף אליו לארוחת צהריים.
ביקשתי רק קפה והוא לקח אותי למכונת קפה של הסגל לקפוצ'ינו.
אחר כך, הוא נזכר שהוא רוצה להכיר לי משהו והלכנו להכיר עמית שלו, שכתב אתו מאמרים בנוגע לטלוויזיה אינטראקטיבית.
אותו עמית, מתברר, בעל קשרים מרובים בטלוויזיה החינוכית וישמח לעזור.
בקיצור, קבענו שנהייה בקשר.
אני צריכה עכשיו לכתוב את הצעות המחקר ואת הרקע הספרותי.

נראה לי קשה לכתוב שתי הצעות מחקר במקביל.  בעיקר כי אין לי גישה למאגרי מידע ולג'ורנלים מקצועיים.

אני גם לא יודעת למה התכוון המשורר במחקר אקספלורטיבי.

ומה זה אומר בכלל, "אם ההצעות תהיינה טובות"?  מה זה טוב?

אולי בעצם היתה זו דרכו "לנפנף" אותי…. אויי…

לאלוהים פיתרונות.

אם אנחנו כבר מדברים על אלוהים,
אז שיהיה לכולנו צום קל וכפרת עוונות מובטחת.

Read Full Post »

מזג האוויר פה מתחיל להתקרר. ישנם ימים מאוד נעימים, ולידם ימים גשומים גשומים.
היום לדוגמא, יום גשום. יש מן גשם שפריצי כזה. כאילו ממטרה דקה מפזרת רסיסי מיים.
הגיע היום משהו לבדוק את ההסקה ולוודא שהכל בסדר.
מן בדיקה שגרתית אחת לשנה.
בכל אופן, הוא ניקה את מערכת הגז ואמר לי:"גרמנים ארורים, בנו את המערכת הזו עם כל כך הרבה צינורות".
לא יכולתי להתאפק, אמרתי לו שידוע שהגרמנים מתמחים בגז…
הבעיה היא שאני לא לגמרי בטוחה מה היה הצחקוק הזה שלו…

Read Full Post »

Older Posts »