Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘יהדות’ Category

חזרתי הלילה משבוע בישראל. ארבע ימים מתוך השבוע הזה, הייתי עם התקף מגרנה פועם. אחר כך התרגלתי חזרה לחום וללחות. שבוע קצר.
לא הספקתי שום דבר ממה שתכננתי. לא הייתי בשוק הפשפשים, לא הייתי בנחלת בניימין, לא הספקתי ללכת לרופא הנשים שלי, לא ביקרתי את החברים באוניברסיטה,
לא פגשתי חברות, לא ישבתי בבתי קפה, כמעט ולא אכלתי במסעדות.
על שופינג בחנויות קטנות ויתרתי. לא הספקתי אפילו לקנות לי זייתים ותבלינים.
לא עשיתי כמעט כלום ממה שתכננתי.
כמה גיחות לחנויות ספרים, אפשרו לי לחזור הביתה עם מזוודה ענקית של ספרים, איזה חולצה לעילוי וסרטי דיוידי ישנים שקניתי באוזן השלישית.
רוב הכסף שהמרתי לשקלים, לביזבוזים, המרתי חזרה לאירו.
מצד שני, תרגלתי הרבה משפחה וקראתי ספר. חופשה משפחתית בחצר של ההורים שלי. תרגלתי משפחה מורחבת, התענגתי על האחיינים וזה היה מצויין.
המחשבים אצל שתי הסבתות קרסו, לטלפון לא עניתי. בית הבראה.
מה שכן, בסופר מרקט מישהו כבר ביקש, אם אפשר להיות לפני, בכביש חתכו אותי פעמיים, ובבנק התנהגו כמו מטומטמים.
אחת השאלות שחזרו על עצמן בבנק, בדואר, עם נהגי המונית, כשאיכשהו הסברתי שאני כבר לא גרה כאן, בישראל, היא "אז מה את עושה באמסטרדם".
שאלה פשוטה, סקרנית וחטטנית. נהניתי להשיב, שאני מנהלת בית בושת, והבנזוג שלי מוכר פה סמים.
לפעמים סיפרתי שאני מוכרת איברים בשוק השחור. כן אני יודעת, אני פלצנית יהירה. get over it .
תוך כדי השהייה, איכשהו פתאום שמתי לב למו סטטסיטיקה בגרוש, באמת משהו קטן וצנוע. אולי זה בכלל לא מייצג. מה שכן, זה נותן חומר למחשבה.
מקבוצת האנשים שאני מכירה, מכל משפחה, יש 1/3, או 1/2 או אפילו 2/3 ויותר של בני משפחה שלא חיים בישראל.
הנה דוגמאות, עזבו שמות. תתרכזו בתופעה.
2 אחים – 1 באוסטרליה, 1 בישראל (1/2).
3 אחים – 1 באיטליה, 2 בישראל (1/3)
2 אחים – 1 בארצות הברית, 1 בהולנד (2/2)
3 אחים – 1 בקנדה, 2 בישראל (1/3)
2 אחים – 1 בארצות הברית, 1 בישראל (1/2)
6 אחים – 1 בצרפת, 1 בהולנד, 4 בישראל (2/6=1/3)
3 אחיות – 1 באנגליה, 2 בישראל (1/3)
3 אחים – 1 בארצות הברית, 1 באנגליה, 1 בישראל (2/3)
3 אחים – 1 בארצות הברית, 1 בהולנד, 1 בישראל (2/3)
2 אחיות – 1 בהולנד, 1 בישראל (1/2)
3 אחיות – 2 בארצות הברית, 1 בישראל (2/3)
להמשיך?
מדובר בחתך אוכלוסיה של אנשים צעירים, בעלי משפחות, משכילים, חילוניים.
אני לא חושבת שבקרב חובשי הכיפות הסרוגות קיימת כזו תופעה. אם אני צודקת בתחושת הבטן שלי, אז נראה לי שבעוד עשרים שנה.
מקסימום שלושים, זו באמת תהייה מדינה בעלת ציביון דתי לאומי מובהק, כי החילונים זולגים החוצה.
וסתם, משאל עם פשוט. איך זה אצלכם? שליש או חצי?

Read Full Post »

בסופר מרקט, לא רחוק מבית הספר של הגמדים, יש מקרר שמכיל מוצרים מישראל, או סתם כשרים למהדרין.
כשאני עוברת שם ורואה אנשים שעומדים ומתלבטים מול הפסטרמה, מיד אני אומרת להם בעברית "שלום".
אחרת, בשביל מה הם עומדים ליד המקרר של היהודים?

Read Full Post »

אני קצת אטרקציה, במשרד: גם פרצוף חדש, גם גמדה (בהשוואה להולנדית ממוצעת), גם זרה שלא מדברת הולנדית, גם מישראל, גם יהודיה.
אנשים עוברים לידי ומתחילים לפטפט – מאיפה את (ישראל. כבר ביקרת שם?), מה את עושה פה (קפה, רוצה קצת?), את יודעת הולנדית (לא ממש)
אז את יהודיה? (כן, ואתה?).
שורת המפתח, היא, לא אם אני ישראלית ושירתתי בצבא (שנתיים מלאות, בלי לחפף), אלא אם אני יהודיה. זה מה שמעניין אותם.
אחרי שמוודאים את יהדותי, פתאום הם נזכרים בדודה של סבתא שלהם, שגם היא, איך לומר בעדינות, היתה גם. יהודיה. ושהחברה של אמא שלהם גם, יהודיה. לא צריך להתבייש.
לפעמים שואלים אותי בחצי חיוך, אם זה שאני יהודיה, אומר שאני עשירה כקורח. לא, אני אומרת להם, כי דם של ילדים נוצרים עולה המון כסף ורק את זה אני שותה.
אטרקציה, יש יהודיה בסביבה.
אני חושבת שזה מן סוג של אנטישמיות חדשה ישנה.
אולי מחוייכת יותר, אבל עדיין אנטישמיות.
מזל שאני לא באמת צריכה לסבול אותם וגדלתי חופשייה מכל זה.
אני חושבת על יהודים הולנדים, או יהודים צרפתים, או יהודים גרמנים, או סתם, יהודים בעולם. כאלו שלא חוו את החופש מאנטישמיות.
מעניין איך הם גדלים עם הגיבנת הזו.

Read Full Post »

פסח זה אחד החגים הכי מבאסים בעיני. לפחות מבחינה קולינרית. בעיקר בגולה הדוויה.
אני הולכת לעבודה ואין לי מה לאכול. כל היום אני על פריכיות אורז- כי זה לא חמץ, מיצי פירות ותפוחים.
רמת העצבנות שלי, מרעב, מרחיקת לכת והילדים טוענים שאני ממש לא נחמדה.
מה שמפתיע אותי זו השאלה, ששאלה אותי קולגה יהודיה, במשרד – למה אני בכלל טורחת?
שאלה מצויינת. אין לי עדיין תשובה.
החנויות של היהודים, סגורות, לרגל החג וכל מלאי הכשר שהחזקתי במקפיא – בשרים ועופות נגמר.
אני לא מבינה למה אני כל כך מתעקשת על הכשר הזה. בשביל מה זה טוב?
מילא, אם הייתי מאמינה באלוהי ישראל – טוב ורע.
מילא, אם הייתי מאמינה בגן עדן וגיהנום
מילא, אם הייתי שומרת כשרות באדיקות ולא מחפפת
אז מה הקטע עם פסח?
לא יודעת.

Read Full Post »

"קודם היה תינוק במים ואז כאילו באה המלכה של המלך הרשע וראתה תינוק בקופסא ואז כאילו… אמממ… היא הביאה לארמון שלה. לבית שלה, לארמון. והמלך אז נורא כעס. המלכה היתה טובה, אז כאילו היא באה למטפלת שבאה והניקה אותו. את התינוק. כמו בסבא טוביה, של האמא הזו והתינוק. אז המלך היה נורא רשע ורצה להרוג את היהודים והוא חנק מישהו אחד ואחר כך את כל היהודים. הוא לקח סכין מאוד חד וחתך להם את הראש. באמת אמא! סיפרו לנו. מרדכי זה הטוב אמא. לא זוכרת כבר איך קראו לרשע. היו שני מלכים. הרשע והטוב. למלך הטוב קראו מרדכי גם. אני לא יודעת איך קראו לתינוק. ולמלך הרשע, אני לא יודעת איך קראו. המלכה של התינוק קראו לה אסתר והיא היתה המלכה של משה בתיבה, הטוב. אחר כך, הטוב, הלך לבית של הרשע והוא אמר לנסיכה שתבוא. הנסיכה הטובה. והוא רצה לחנוק אותה. שהיא תבוא מייד. והיא לא באה. הוא רצה שהיא תמות. היהודים כבר מתו. לא כולם. המלכה הטובה לא מתה, כי הוא לא רצה להרוג את המלכים והמלכות. הוא רצה לדבר אתם. אני לא יודעת את הכל. אני אסביר לך חלק בלבד. ואז אממ היו…  שלוש מלכות באו ואז אממממ הוא רצה שהם יבואו גם אחת וגם את השניה. היו בעצם שלוש מלכות. ואז לקחו אותם לבית חולים.
אמא, אם תראי את הספר הזה, אז תקני ואז תקריאי לי ואני כבר אלמד אותך. כי אני לא יודעת הכל טוב".

המלכה, מספרת לי את סיפור המגילה, ומסכימה שאני אכתוב הכל הכל.

Read Full Post »

בבית הספר של הגמדים, צריך לבוא מחר מחופשים.
המהמממת, קיבלה תחפושת חדשה מחברה שלנו, שנסעה לישראל.
המלכה, מתחפשת כמעט כל יום אחרי הצהריים למלכה / נסיכה / פייה.
פליני היה מודאג. הוא סיפר לי על ילד אחד, בישראל, שבא בפורים לא מחופש. כולם צחקו עליו, הוא אמר לי.
"מה יהיה, אמא? אני לא רוצה להיות כמו הילד הזה".
פורים בגלות הדוויה, זה דבר הזוי. איפה אני אמצא תחפושות? איפה אני אמצא אוזני המן? ורעשנים…?
בלגן.
במרכז אמסטלפיין, מצאתי חנות קטנה* שמוכרת תחפושות.
87 אירו, עלו לי גלימה, פאה, מסכה, ציפורניים מפחידות, איפור , פצעונים שמדביקים על הפנים ושיניים חדות.
הילדים מאושרים.
בבית הספר של הגמדים צריך להכין גם משלוחי מנות. ברוח הסוציאליזם והשוויון, ביקשו מהילדים להקפיד: לא יותר משלושה פריטים במשלוח המנות.
ניסיתי להגניב קצת יותר פריטים, הם זעמו. אסור יותר משלושה פריטים. <<הכל גם חייב להיות כשר>>
המהממת הסבירה לי שיכול להיות שילדים יעלבו אם הם נותנים יותר ומקבלים פחות, ככה כולם שווים.
הכנו ביחד את משלוחי המנות. יש אפילו המון אוזני המן, שקניתי במאפיה הכשרה, למשלוחי המנות בין החברים.
הם ביקשו שאני אעיר אותם ממש מוקדם. התחפושות מוכנות ליד המיטות.
התרגשות.
נראה לי, שזה יגמר בבכי.

* גם באמסטרדם, ליד שוק אלברט קויפ, יש חנות תחפושות, אבל התעצלתי לחפש שם חניה.

Read Full Post »

בשבועות הקרובים,(עד לאמצע מרץ) בכל יום חמישי אחרי הצהריים, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, מואר במאות נרות ומתקיים בו מופע מוסיקלי. הכתובת: Mr. Visserplein 3 אמסטרדם, כמובן. מחיר לכניסה 8 וחצי אירו למבוגר, 4 אירו לילדים מגיל 10. לפנסיונרים יש הנחה.
ברחוב המקביל, אתם יכולים לבקר במוזיאון ההסטוריה היהודית, מה-8 במרץ ועד סוף יוני הם מציגים תערוכה של קומיקס יהודי.  הכתובת : Nieuwe Amstelstraat 1, Amsterdam
עלות – 7 וחצי אירו למבוגר ו- 3 לילד.

אם אתם עם ילדים, ממול, תלכו לקפצץ קצת ב- TunFun שזו משחקיה נהדרת, מתחת לאדמה (מוארת ומאווררת, לפולנים המודאגים…) עלות כניסה היא בערך 6 אירו לילד. מבוגרים לא משלמים.

אחר כך, אם יוצא לכם, לכו ל-Jonatan's שזו מסעדה ישראלית כשרה חדשה באמסטרדם. (היא לא נמצאת בסביבת בית הכנסת אלא בדרום מזרח אמסטרדם, קרוב מאוד לאמסטלפיין). אין להם עדיין אתר באינטרנט. הכתובת היא Kastelenstraat 118 . שישי ושבת הם סגורים, ובשאר השבוע הם פתוחים בין 11 בבוקר ל- 9 או 10 בלילה. מעבר למנות הרגילות של שניצל, סלמון בגריל שיפודים וכדומה הם מגישים חומוס מופלא, פיתות חמות ופלאפלים רכים. אנחנו גילינו אותם לאחרונה ומאוד נהנים. זו הפכה להיות המסעדה השכונתית שלנו, כשלא בא להכין ארוחת ערב או צהריים. המקום מעוצב להפליא, המחירים מגוכחים, בקיצור – שווה ביותר.
לא רחוק משם, אפשר ללכת ברגל ולראות את "בית שלום", שזהו בית האבות היהודי באזור. המהממת, כבר הבטיחה לי שכשאני אהיה זקנה, היא תשים אותנו שם. יש שם קבוצת שיחה באידיש, זה יתאים בדיוק לעילוי.

שבת שלום.

Read Full Post »

אחרי שסיפרתי לגמדים שאיימי ווינהאוס יהודיה, פליני רצה לדעת אם היא גם שומרת כשרות…

Read Full Post »

בטו-בשבט ליוויתי את הכיתה של פליני בפעילות מלאה בצדקנות עצמית. הכיתה שלו נסעה לבית החולים היהודי באמסטלפיין הסמוכה וחילקה עציצים לחולים, תוך כדי הפרעת מנוחתם בשירי טו בשבט בעברית ובהולנדית.

cimg0183.JPG
המבוגרים שליוו את הפעילות, החל מהאמהות וכלה במורות ובגברת היהודיה שיצגה את בית החולים, היו מלאי גאווה על הצדקה שהילדים עושים בהיותם מבקרים חולים. בפועל, אני חושבת שהחולים לא ממש הבינו מה רוצים מהם. לחדר שלהם נכנסים לפתע, מורות וכיתת ילדים וילדות ששרים בשפה שהם לא מכירים לקראת חג נטול חשיבות עבורם.
אני בספק אם לילדים האירוע הזה היה אירוע מכונן. אמנם, בערב פליני תיאר לי בפרוטרוט את הפרצופים של הזקנים החולים. אבל אני חושבת שעבור פליני והחברים שלו זו היתה הזדמנות מצויינת לצאת מבית הספר לטיול. אהבתי מאוד את העובדה שלא שכרו אוטובוס או מיניבוס כדי לקחת את הילדים, אלא פשוט ביקשו מכמה הורים מתנדבים לבוא עם המכונית שלהם ולקחת עוד כמה ילדים איתם. זה היה מאורגן להפליא.

מה שמעניין בעיני הוא שבכלל יש בית חולים יהודי בעיר. זהו בית חולים אשר משרת את כלל האוכלוסיה ההולנדית כמובן, אבל יש בו מזון כשר, מזוזות בכל דלת וחדר וכמובן המון תמונות בעלי גוון יהודי.

cimg0177.JPG

Read Full Post »

הראיון היום היה מוצלח למדי, אם לשפוט שעתיים וחצי של שיחה ערה וספקולטיבית על עתיד הטלוויזיה והאינטרנט.
קטע מעניין היה בתחילת הפגישה, כשהם שאלו אם אני יודעת הולנדית. "עדיין לא" עניתי.
אבל אידיש מאוד דומה להולנדית, הם אמרו לי.
"יתכן, אבל מאז מלחמת העולם השניה, זו כבר לא שפה כל כך מדוברת", הסברתי.
הם הסכימו, והמשיכו לדבר על הקשר בין ההולנדית לבין האידיש ועל ההשפעה הגדולה של היהודים על הולנד בכלל ועל אמסטרדם בפרט.
פה, כבר הפסקתי אותם והזכרתי להם בחיוך קטן, שלהולנדים היה תפקיד לא קטן בחיסול יהדות הולנד…
הם די נחנקו. כנראה זה לא מקובל להזכיר להם … למרות זאת, המשיכו לראיין אותי במשך שעתיים נוספות.

כפי שתארתי לעצמי, אני באמת לא מתאימה למשרה הנוכחית, אבל הם כן התרשמו מאוד, ככה הם אמרו לי, ועכשיו הם הולכים למנכ"ל, לבדוק איך אני יכולה להשתלב שם בכל זאת.

בשבוע הבא יש לי עוד ראיון עבודה, משרה פחות נחשקת, חברה אחרת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

נ.ב. לבשתי חליפה שחורה וחולצת כפתורים כתומה עם נעלים שחורות. צוחק נראיתי כאילו אני הולכת לעבודה, לא לדייט.

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »