Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘בלוז’

האולם הקטן בפראדיסו, באמת קטן.  150, אולי 200 איש בעמידה. האולם היה מפוצץ אתמול – ההופעה של אסף אבידן והמוג'וס.  אם לא מתרכזים, אם לא קראתם קודם את המילים שמצורפות לאלבום, קשה מאוד להבין על מה הוא שר – הוא מחבר בין ההברות, מחבר בין המילים ומשחק בצלילים.  אבל היופי בהופעה, הוא לא להתרכז במילים אלא להרגיש את המוסיקה עוברת באוויר, יוצאת מהבמה ועוברת בגלים דרך הבטן והלב והרגליים והידיים של הקהל.רוב הקהל היה ישראלי, אבל היו גם המון הולנדים בקהל.  נשים הולנדיות, גברים הולנדים. רוקדים. חלקם צעירים מאוד, חלקם מבוגרים מעט.  חשבתי על ההולנדים שהגיעו להופעה ואיך שבטח יש להם איזשהו קשר ישראלי.  יש איזשהו ישראלי או ישראלית שעשו כבר עבודת PR רצינית.  אני לדוגמא, בעבודה שלי,  מדביקה את מי שאני רק יכולה, באסף אבידן.  "תקשיבו לדיסק", אני אומרת ונותנת את העותק שמסתובב לי במגירה.   "קחו את הזמן.  לא תתאכזבו".  בדרך כלל הם מספרים לי שהם הכי מופתעים מהניגוד בין הקול לפנים.  ג'יימס עשה עליו חיפוש בגוגל והופתע לגלות איך מאיש כל כך זעיר יוצאים הצלילים האדירים האלו.  בפעם הראשונה שהשמעתי למאאממת אותו, ביקשתי ממנה להקשיב לקול ולהגיד לי מי לדעתה שר.  "אישה שחורה ושמנה" היא אמרה לי.

 

אסף אבידן בהופעה בפרדיסו. אמסטרדם 2010

 

לא קשה לפספס את ההולנדים בקהל, במיוחד כשמשווים אותם לישראלים.  אנחנו עם קטן קומה, חברים.    גם אם יש ביננו כאלו שמתגאים בגבהים, אשר עוברים את המאה שמונים סנטימטרים.   אסף אבידן, גם הוא, הוא איש צנום וזעיר.  אבל האנרגיה שלו, ממלאת את החלל הזה, שהיה קצת קטן עליו ועל הלהקה שלו.  למרות כל המחמאות המתבקשות על הכישרון, על ההומור, על הנגנים המצויינים והצליל המיוחד של המוסיקה, קשה לומר שהקונצרט היה קוהרנטי.  היה משהו לא כל כך מגובש בבחירת השירים והסיפורים שליוו אותם.  מן הופעה של חדר אוכל בקיבוץ.  אולי זה חלק מהקסם.  בין השירים היו גם כמה סיפורים באנגלית במבטא ישראלי כבד והיה בזה משהו שנוגע ללב בעיני.  "דבר בעברית"  חשבתי לעצמי.  "תרגיש בבית".  כשהוא דיבר על השניצלים של אמא שלו, התגעגעתי גם אני ולרגע, דמיינתי שאני באיזו הופעה בתל אביב.  הזמן עבר מהר בקונצרט הזה.  הוא היה קצר מדי.  ואני נשארתי עם המון טעם של עוד.

Read Full Post »