לא בכל יום מתאפשר לי להבין משהו חדש שמערער את התפיסות הקודמות שהיו לי. כשזה קורה, אני מתמלאת פליאה על העיוורון שלי ועל האמת הפשוטה שהתגלתה. זה לא כל כך דרמטי כמו שזה נשמע, אבל כבר כמה ימים, אני חושבת על השיחה שהיתה לי עם קריסטל, בדרך הביתה מהעבודה. את מה שהיא ספרה לי, בדקתי גם בוויקיפדיה וגם שאלתי אנשים אחרים מסביבי. הם אישרו. ככה זה באמת: יש דבר כזה שנקרא אנשי האינדו בחברה ההולנדית והם גאים להשתייך.
מהתחלה.
חזרתי מישראל למשרד. עמוסת מתנות קטנות של תשומת לב, לחברות שלי. בין לבין, קיבלתי גם אני מתנות קטנות של תשומת לב: כי חזרתי, כי התחלתי תפקיד חדש. משהו צנוע כמו בקבוק לאק, צמיד מפלסטיק, פרחים. סוזאן, שחולקת איתי את המשרד, שאלה אותי לפשר המתנות. חשבתי, שזה בגלל שעד עכשיו היא עבדה עם גברים בעיקר. (אם גבר יקנה לקולגה שלו את הלאק החדש של שאנל, זה יראה רע, נכון?). בריכול קפה קטן, סיפרתי לקריסטל וסינדי על ההערה של סוזאן. שתיהן הגיבו באופן דומה "היא הולנדית". "גם אתן". "אני בחיים לא אהיה הולנדית" אמרה סינדי. "אני מהאנטילים. אני רק גרה פה". קריסטל הסכימה. "אני נולדתי פה, אבל אני אינדו". איכשהו חשבתי שלא שמעתי טוב והקפה המגעיל של המשרד התחיל להשפיע לי על המוח.
בדרך הביתה, נתתי טרמפ לקריסטל, עד לתחנת הרכבת של ה- RAI. זו נסיעה לא ארוכה, אבל בסביבות חמש בערב, כביש A10 תמיד פקוק.
קריסטל סיפרה לי על הקליק שהיה לה עם בחורה חדשה במשרד. "טוב, זה ברור, גם היא אינדו". "מה זה?" "מה?" "אינדו" "את באמת לא יודעת?" קריסטל, היתה מופתעת אבל הסבירה לי בסבלנות.
אינדו זה השם הכולל של קבוצת האנשים שמוצאם באסיה ואינדונזיה. לאחר שאינדוניזיה קיבלה \ הכריזה עצמאות בחצי השני של שנות ה-40 החלו כמה גלי הגירה, של משפחות מעורבות (הולנדים ואינדונזים) להולנד. בניגוד לשאר התושבים באינדונזיה, למשפחות האלו, היו דרכונים הולנדים, כתוצאה מקשרי נישואין של מקומיות אינדונזיות וכובשים הולנדים. איכשהו אחרי הכרזת העצמאות, כל אותם בעלי "דם מעורב", החלו לחוש מאויימים על ידי המקומיים וללא ההגנה ההולנדית, היתה סכנה מוחשית לחייהם. ההגירה להולנד היתה בכמה גלי הגירה. כטבעם של מהגרים, הם בחרו לגור בשכנות ולשמור על משהו מאורח חייהם הישן. המשפחות נקשרו מחדש בקשרי נישואין וחברות. "בניגוד לסינים, אנחנו באמת נטמענו בחברה ההולנדית". קריסטל הוסיפה בגאווה. "אנחנו מעורבים בחברה, מתחתנים עם ההולנדים ולא מתבדלים. הסינים לעומת זאת, יש להם את בתי הספר שלהם, הם שומרים בקנאות על השפה שלהם, יש להם את החגים שלהם, את המאכלים שלהם והם לא יתחתנו עם ההולנדים". "נשמע שהסינים הם כמו היהודים" הפתעתי אותה. היא לא חשבה על זה. "כן. אבל בניגוד אליכם אנחנו כן נטמענו. מה שנשאר זה הקשרים בין המשפחות והמאפיינים של האופי". היא ציינה כמה מאפייני אופי של אנשי האינדו כך שאני אוכל להבין אותם טוב יותר.
קחו את כל המאפיינים (החיוביים בלבד בבקשה) של האתיופים, התימנים והמרוקאים והנה לכם המאפיינים האישיותיים של אנשי האינדו. אנשים חמים ופתוחים צנועים ונדיבים, אנשים שקטים, גמישים באופיים, חרוצים, אנשים שמכבדים סמכות וכדומה וכדומה. מה שהפתיע אותי בשיחה הזו ,היא ההבנה שהחברה ההולנדית, כפי שהיתה לי באידאה פיקס , היא לא. חשבתי, שזוהי חברה הומוגנית ובלונדינית בעיקר. מסתבר, שגם אצלם יש "אשכנזים וספרדים". גם אצלם יש גלי הגירה וקבוצות חברתיות שמתערות או שלא מתערות בחברה הכללית.
בדיוק כמו בישראל.
משפחה ישראלית נחתה בהולנד 