שבועייים לפני שטסנו לישראל, בדקתי במקרה את הדרכונים של הילדים. לא הייתי בטוחה מה זה אומר שהתוקף שלהם פג באוגוסט 2011. אחרי שבשגרירות אף אחד לא ענה לי לטלפון, החלטתי לתת קפיצה להאג. רק בשביל להחתים את הדרכונים בהארכה קלה וזהו. עיר יפה האג והשגרירות שלנו ממוקמת בבניין סודי. אף על פי שעברתי על פני הכתובת כמה פעמים, לא הצלחתי לגלות כי זהו המקום שאני מחפשת. מזל שבסוף התקשרתי לחברה לשאול. מזל שבסוף הרמתי הראש. מזל שהדגל היה מונף מעלה מעלה.
אחרי הבידוק המוקפד, במרתף, הניחו לי לעלות למעלה למשרדים, שנראים כמו משרדים בביטוח הלאומי, לפני 20 שנה. שני דלפקים, לוח מודעות, ספסל ועיתונים. אחחחח… עיתונים. התרגשות. אין לכם מושג איזה אושר זה, לעלעל בעיתונים בעברית. אלו לא היו סתם עיתונים, עלי לדייק. אלו היו מגזינים. האצבעות שלי רפרפו בציפייה על הערימה, שהיתה מונחת שם, על אחד השולחנות. יש הרבה מאוד מגזינים בישראל. לאישה, עולם האישה, את, לגבר, מוטו, אנשים ומחשבים, מנטה…. יו ניים איט. אבל, בשגרירות בחרו בקו ברור. זו היתה ערמה של "במחנה". הייתי שמחה לו היה שם קצת גיוון, אבל הבנתי: אם באים לסידורים, צריך להתעדכן מה קורה בצ"הל. הגיון פשוט.
- שער במחנה, בחסות וויקיפדיה
אמרו לי פעם, שהתרבות הישראלית היא מאוד מיליטריסטית. אבל, לא הבנתי מה זה אומר. זה די נשמע לי כמו קשקוש של נמושות.
איכשהו עכשיו,(אולי כי הפסקתי את ההתמכרות לאתוס), אני יכולה לראות שיש דברים בגו.
נו, בשגרירות, יש במחנה. ניחא. בטח לקב"ט שלהם יש קשרים עם דובר צה"ל או משו כזה. אבל אז קראתי בפסח את העיתון היומי שאמא שלי מנויה עליו. גם זה, סוג של במחנה. כל כתבה שניה היא על חיילנו המצויינים, על הקצינות היפות, על היכולות הצבאיות שלנו, על טוהר הנשק של חיילנו המשובחים, יפי הבלורית. בחדשות, כמו בחדשות היו סיקורים נרחבים על הצבא המצויין שיש לנו ואפילו כתבה באיזה בסיס וראיון עם חייל עולה חדש. "מי יותר יפה", שואל המראייין "החברה שלך או הטנק?"
בכוכב נולד, השופטים יצאו לבקר בבסיס צבאי ואפילו עלו על מדים. צביקה הדר נראה עם הפלאפלים על הכתפיים. לרגע האמנתי.
גם בערוץ 8 היתה סדרה צבאית – "כן המפקדת".
ומה פה, בהולנד זה לא קיים? בטח קיים. נציגי קרן היסוד ביקשו מהנהגת תנועות הנוער המקומיות לתרום לחיילים הבודדים. זה לא שנור. זו תמיכה באתוס. קדימה להוציא את הארנק ולתרום.
כולנו בצבא, כולנו במחנה. מי שלא נהנה מהאתוס, הוא בטח שמאלן, או כפי שלמדתי – סמאלן.
כי או שאתם במחנה, או שאתם האוייב.
~~~~~~~
בנוגע לדרכונים – נאלצנו להנפיק חדשים. עוד כמה ביקורים בשגרירות. הצוות נורא נחמד.
Read Full Post »