Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

ובינתיים בקריביים

למלכה הפרטית שלי יש היום יומולדת. בינתיים אנחנו לא עושים מסיבה בבית.  היתה התלבטות ועד שהיא החליטה להזמין את הבנות מהכיתה, זה היה כבר יותר מדי מאוחר ואני לא טובה במסיבות ספונטניות.  החלטנו לדחות את המסיבה לינואר, כשנחזור מהביקור בישראל.
היא ביקשה שאני אביא לכיתה  קאפקייקס חמודים. כל פעם שיש מסיבה בכיתה, זה מה שהילדים אוכלים. אמרתי שאין לי מושג איפה משיגים פה קאפקייקס.  יום אחד, בשבוע שעבר היא באה עם פתק, שכנראה איזו אמא רשמה עם הכתובת של החנות.

20131209_162422

מעולה. כל מה שנשאר לי זה לסוע בעקבות ההוראות המפורטת (?) ולהגיע….
חיפשתי באינטרנט מידע נוסף.  לא כל כך מצאתי.  מסתבר שטורימר, זו אחת השכונות בעיר גוויאנבו.  במקביל, כל הזמן עלו תוצאות שמתייחסות לאיזו גלידריה של פרוזן יוגורט.
כמה מילים על ההתמצאות בפורטו ריקו:
חיפוש כתובת באי הזה, מזכיר לי משהו נאיבי ושבטי.  אם תחזרו בזמן, נניח 200 שנה אחורנית ותגיעו לעיירה קטנה,  נניח בצרפת.  תשאלו מישהו איפה החנות של…

View original post 262 מילים נוספות

Read Full Post »

אורות קטנים (קישור לבלוג החדש- "ובינתיים בקריביים")

קצת על האורות והחורף וההבדל בין פורטו ריקו והולנד

Read Full Post »

…ומכיוון שעברנו לגור בקריביים… ומכיוון שאתם מאוד סקרנים לשמוע מה חדש… הנה – כאן, קישור לבלוג החדש שלי… אל תשכחו להרשם אליו…

ובינתיים בקריביים

קבלת הפנים של היהודים פה, ממיסה אותי. קודם כל הם מאוד מחבקים ומנשקים ושולחים לי הודעות טקסט ומציעים עזרה ועוטפים אותי במן משפחתיות כזו שלא נותנת לי ללכת לאיבוד.  החום שלהם, הטבעיות שבה הם מכניסים אותי פנימה וגורמים לי לחוש שייכת, מקסימים אותי.  אני לא רגילה לכזה יחס מאנשים זרים, גם אם הם יהודים או ישראלים.  בהולנד זה היה שונה לגמרי. קר, מנוכר ומלא באינטריגות וריכולים.

בבית הספר, המזכירה התוודתה שהיא יהודיה ומיד הציעה את כל העזרה שצריך וגם הכירה למאאאמממת את הבת שלה והציעה שהן יתחברו. ביום לפני תחילת הלימודים, הוזמנו התלמידים  לפגישות עם המורות והספרניות כמן תזכורת.  הספרנית ענדה שרשרת עם "חי" מסוגנן.  המלכה לחשה לי, לשים לב. דיברנו קצת על זה בעברית.  "את מדברת עברית?" שאלה אותי איזו אמא במבטא ארגנטינאי כבד.  מסתבר שהיא מאורוגווי.  היא סיפרה לי שאת העברית היא למדה בבית הספר. נשים אחרות ששמעו אותנו מדברות עברית, חייכו וגם הן, התוודו – גם אנחנו…

View original post 251 מילים נוספות

Read Full Post »

אם לא שמתם לב, אני כבר לא גרה בהולנד. אתם מוזמנים לעקוב אחרי גם בבלוג שלי על החיים בקריביים. ובינתיים, הנה הפוסט האחרון שפרסמתי.

ובינתיים בקריביים

אחרי הצהריים אתמול, קצת הסתובבנו בעיר העתיקה של סאן חואן.  רקע והסטוריה על המקום אפשר למצוא פה, ופה ופה.    אני עדיין לא מכירה ממש טוב את העיר העתיקה.  אפילו שהייתי בה כמה פעמים.  כל פעם, אני מבקרת ברחובות אחרים וקצת מתבלבלת בדרך.  הם מאוד דומים, הרחובות בסאן חואן העתיקה ומאוד שונים.

הבתים צבועים בצבעים עליזים, הכבישים עשויים מקרמיקה כחולה, יש בתים שמורים ומשופצים וכאלו שהפכו עם הזמן לחורבות.

בקצה העיר, יש כמה מבצרים עתיקים שהוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. אחרי הצהריים, כשהשמש היתה קצת פחות עוקצנית, יצאנו לטיול.

בזמן שהמאאאממת צילמה (כל הזכויות שמורות לה.  היא ביקשה למסור שהיא מוכנה גם תמורת סכום סמלי לצלם חתונות ובר מיצווה), פליני נסע על הסקייטבורד ואני והמלכה צעדנו יד ביד, דיברנו קצת על ההסטוריה ועל הפיראטים שגם הם הסתובבו באזור.  היא ביקשה לדעת אם היו לנו פיראטים במשפחה.  הבטחתי לה שבמשפחה שלנו היו, או רבנים או סוחרים.  כולם…

View original post 155 מילים נוספות

Read Full Post »

ובינתיים בקריביים

בלילה, חלמתי שעשיתי תאונה.  נהגתי במכונית הגדולה, לתוך מן חניה. מולי, במאונך עמדה מכונית אחרת.  התקרבתי לאט לאט, רציתי לחנות מדוייק, שמעתי בום וראיתי – נכנסתי במכונית החונה.  כופפתי פנימה את הדלת של הנהגת שישבה במכונית ההיא.  מכונית בצבע תכלת.  את האישה אני לא מכירה.  התעוררתי.  לא קרה שום נזק לאישה בחלום עודדתי את עצמי, אבל הרגשתי רע.  החלום הזה כנראה סיכם את איך שהרגשתי ביום הראשון שבו נהגתי בפורטו ריקו.

לעת עתה יש לנו מכונית אחת שהעילוי קיבל מהתאגיד.  הונדה אוקורה.  תמונות בהזדמנות.   מה זה משנה הדגם.  מכונית.  בכל מקרה, העילוי הציע לתאגיד, לתת לי את אחת המכוניות שנמצאות במגרש החניה של החברה.  מכונית לא חדשה, שהיתה שייכת לאחד העובדים שפוטר ועכשיו היא עומדת כאבן שאין לה הופכין, בשמש הקופחת.  זו הזדמנות לספר שבניגוד למודל הליסינג שאנחנו מכירים, פה המודל הוא שונה:  אם צריך רכב – קונים, לא שוכרים.  בכל מקרה, ביום ראשון שעבר, נסענו לקחת את הרכב הישן…

View original post 323 מילים נוספות

Read Full Post »

שבועייים לפני שטסנו לישראל, בדקתי במקרה את הדרכונים של הילדים.  לא הייתי בטוחה מה זה אומר שהתוקף שלהם פג באוגוסט 2011.   אחרי שבשגרירות אף אחד לא ענה לי לטלפון, החלטתי לתת קפיצה להאג.  רק בשביל להחתים את הדרכונים בהארכה קלה וזהו.   עיר יפה האג והשגרירות שלנו ממוקמת בבניין סודי.  אף על פי שעברתי על פני הכתובת כמה פעמים, לא הצלחתי לגלות כי זהו המקום שאני מחפשת.  מזל שבסוף התקשרתי לחברה לשאול.  מזל שבסוף הרמתי הראש.  מזל שהדגל היה מונף מעלה מעלה. 
אחרי הבידוק המוקפד, במרתף, הניחו לי לעלות למעלה למשרדים, שנראים כמו משרדים בביטוח הלאומי, לפני 20 שנה.  שני דלפקים, לוח מודעות, ספסל ועיתונים.  אחחחח… עיתונים.  התרגשות.  אין לכם מושג איזה אושר זה, לעלעל בעיתונים בעברית.  אלו לא היו סתם עיתונים, עלי לדייק.  אלו היו מגזינים.  האצבעות שלי רפרפו בציפייה על הערימה, שהיתה מונחת שם, על אחד השולחנות. יש הרבה מאוד מגזינים בישראל.  לאישה, עולם האישה, את, לגבר, מוטו, אנשים ומחשבים, מנטה….  יו ניים איט.  אבל,  בשגרירות בחרו בקו ברור.  זו היתה ערמה של "במחנה".   הייתי שמחה לו היה שם קצת גיוון, אבל הבנתי: אם באים לסידורים, צריך להתעדכן מה קורה בצ"הל.  הגיון פשוט. 

שער במחנה, בחסות וויקיפדיה
שער במחנה, בחסות וויקיפדיה

 

אמרו לי פעם, שהתרבות הישראלית היא מאוד מיליטריסטית.  אבל, לא הבנתי מה זה אומר.  זה די נשמע לי כמו קשקוש של נמושות.   
איכשהו עכשיו,(אולי כי הפסקתי את ההתמכרות לאתוס), אני יכולה לראות שיש דברים בגו. 

נו, בשגרירות, יש במחנה.  ניחא.  בטח לקב"ט שלהם יש קשרים עם דובר צה"ל או משו כזה.  אבל אז קראתי בפסח את העיתון היומי שאמא שלי מנויה עליו.  גם זה, סוג של במחנה.  כל כתבה שניה היא על חיילנו המצויינים, על הקצינות היפות, על היכולות הצבאיות שלנו, על טוהר הנשק של חיילנו המשובחים, יפי הבלורית.  בחדשות, כמו בחדשות היו סיקורים נרחבים על הצבא המצויין שיש לנו ואפילו כתבה באיזה בסיס וראיון עם חייל עולה חדש.  "מי יותר יפה", שואל המראייין "החברה שלך או הטנק?"
בכוכב נולד, השופטים יצאו לבקר בבסיס צבאי ואפילו עלו על מדים.  צביקה הדר נראה עם הפלאפלים על הכתפיים.  לרגע האמנתי.
גם בערוץ 8 היתה סדרה צבאית –  "כן המפקדת". 

ומה פה, בהולנד זה לא קיים?  בטח קיים.  נציגי קרן היסוד ביקשו מהנהגת תנועות הנוער המקומיות לתרום לחיילים הבודדים.   זה לא שנור.  זו תמיכה באתוס.    קדימה להוציא את הארנק ולתרום.  
כולנו בצבא, כולנו במחנה.  מי שלא נהנה מהאתוס, הוא בטח שמאלן, או כפי שלמדתי – סמאלן. 

כי או שאתם במחנה, או שאתם האוייב.

~~~~~~~
בנוגע לדרכונים – נאלצנו להנפיק חדשים.  עוד כמה ביקורים בשגרירות.  הצוות נורא נחמד.

Read Full Post »

למשפחה באמסטרדם, דרושה בדחיפות מטפלת


5 ימים בשבוע, כ- 5 שעות ביום


שכר ותנאים הוגנים

 

תודה

Read Full Post »

מילון פולני

Read Full Post »

תמיד כשיש לי יומולדת, אני נהיית חולה.
יש לי שפעת.  אין לי כוח לזוז.  האף דולף לי, הגוף כואב.
כל התוכניות לבילוי עם החברה החדשה שלי (כפר קטן ליד ירושליים), נגוזו. 
אני כל כך חולה.  זעוף.
נדמה לי, שבשנה שעברה ובשנים קודמות, גם הפכתי לחולה, ביומולדת.
איך זה יכול להיות?
בכל מקרה, הגמדים שרים לי כל הזמן יומולדת שמח בהולנדית, הם ציירו לי ציורים וקישטו לי קופסאת נעליים ואפילו קנו לי פסל של מלאכית.
יש גם פרחים שקיבלתי מחברה שלי (הערביה), ועוגה שאפיתי.
יומולדת שמח לי.  אני הולכת לשכב לישון.

Read Full Post »

1. אבא אבן – דיפלומט ומדינאי.  
2. מרדכי נמיר – ראש עירית תל אביב ופוליטיקאי
3. חנן פורת – חבר כנסת בדימוס
4.  אהרון צ'חנובר – פרופ', זוכה פרס נובל לכימיה, 2004
5. אורית קמיר – דר', משפטנית ולוחמת זכויות אדם
6. חנה סנש – צנחנית ולוחמת
7. שולמית לפיד – סופרת
8. צרויה שלו – סופרת
9. קרול ברג – סופרת (מדע בדיוני, גרה בארה"ב)
10. דב חנין – חבר כנסת
לא הייתם רחוקים בכלל. 
את קרול ברג, הכנסתי רק כדי להקשות, לא ציפיתי שתזהו אותה ואכן לא זיהיתם.  היא סופרת השייכת לז'אנר ספרות הפנטזיה. 
רמזתי על הכיוון, כשכתבתי כי מקור התמונה שלה הוא באתר ICON, עם קישור לאתר.  זהו אתר שהוקם במיוחד לקראת פסטיבל אייקון, פסטיבל שהתייחס לספרות פנטזיה ומדע בדיוני בסוכות.
אף לא אחד זיהה את פרופ' אהרון צ'חנובר.  האיש כנראה צריך לצאת יותר מהמעבדה ולהתראיין לתקשורת.  
שולמית לפיד (ז"ל), <<סליחה, פה עשיתי פאשלה נוראית!!>>לא זוהתה גם כן.  מאוד מעניין שהגב' לפיד, לא זוהתה, בעיקר מכיוון שבני משפחתה מהווים חלק יומיומי מהתקשורת בישראל (טומי לפיד, יאיר לפיד וליהי לפיד). 
סך הכל, היה תרגיל מעניין. 
תודה למשתתפים. 
פרסים נשלחו לזוכים.

Read Full Post »