אפתח בדיברי תודה לאפיסקה על שנתנה לי במה בבלוג שלה – תודה רבה!
מטרתו של סיפורי הינו לשתף את קהל הקוראים בחויית הלידה שלנו בהולנד – על מנת להאיר מעט את התרבות השונה של ההולנדים לעומת תרבותנו.
מטיבי הקרוא וודאי הבחינו בביקורת המרומזת, בין השיטין, שכתבה אפיסקה על מערכת הבריאות ההולנדית. ובכן, אומר ללא כחל ושרק – מערכת הבריאות ההולנדית היא מן הסתם מתקדמת מאוד. בתי חולים מודרניים, שיטות רפואה מתקדמות, רופאים מהטובים בעולם. אלא מה, החולה המוצע יפגוש כל אילו קרוב לערש דווי, ומן הסתם לא יבדיל בין קול הרופא לקול בוראו הקורה לו לעולם שכולו טוב. שכן המערכת ההולנדית , צדיקים שכמותם, מאמינה בשלושה עקרונות קדושים ואין בלתם: חוזקו של הגוף להתגבר על כל מחלה ללא התערבות אדם, חסכון מתבקש במשאבים ובדיקות ובתרופת פלא אחת – פאראצטמול (אקמול). ובכן, אל נא תתקפו בתדהמה אם תפגשו אדם החולה במחלה סופנית, לא עלינו, המטופל במילים טובות או אקמול (למעט הכלל המוזכר לעיל).
הריון ולידה מטופלים כאן גם בצורה אחרת לגמרי. עת הודענו לרופא המשפחה שלנו שאנו בהריון (והוא המטיר עלינו ברכה הולנדית ידועה – "לא הייתי צועק זאת מראש הגג אתם יודעים…."), הופננו לגוף של מיילדות שרואה ומלווה את היולדת עד לאחר הלידה. בהולנד הריון הוא לא מחלה, ולפיכך אשה בהריון לא תראה יותר רופא בנושא זה אלא תתנהל מול המיילדות בלבד. באם יראו המיילדות צורך יפנו הן את האישה לגניקולוג או רופא אחר לצרכי בדיקה – אולם רק הן יכולות לעשות זאת. הלידה בהולנד גם נעשית באופן מסורתי בבית ולידה בבית החולים מבוצעת בעיקר עבור תושבי חוץ (אם התמזל מזלם ונחה הרוח על המילדת שלהן) או עבור הולנדיות עם סיבוכי לידה. חשוב לדעת שהמיילדות לא תומכות לרוב בלידה עם אפידורל או בניתוח קיסרי , בין היתר כיון שאז עוברת המטופלת לרופאים וכח הגוף המיילד קטן. ישנן סיפורי אימה רבים על מיילדות שעיכבו הגעת יולדת לבית החולים כדי שלא תוכל לקבל אפידורל, על מוות בבתי היולדת (של יולדות, ילודים) עקב הליך לידה לא תקין וכד'. לצערי הסיפורים נכונים, אולם לשמחתי גוף המיילדות שאנו טופלנו בו היה סימפטי מאוד, מקצועי מאוד והסכים לכל גחמה שלנו. לא שהיו לנו גחמות רבות – אנו דווקה רצינו לידה ביתית, אלא שמשמיים נגזר עלינו אחרת (ועל כך מאוחר יותר).
ובכן, כשנודע לנו שאנו בהריון נרשמנו לקורס הכנה ללידה בגוף הנקרא ACCESS (http://www.access-nl.org/) – זה גוף המציע קורסים רבים לאלו שעברו לגור בהולנד. הקורס היה חביב למדי, למדנו רבות על המערכת ההולנדית וגם הכרנו זוגות נוספים. הקורס ממולץ מאוד כיון שחוץ מהדברים הרגילים (נשימות וכד') הוא נותן סקירה רחבה על המערכת הרפואית בהולנד, על הצפוי ליולדת לפני הלידה, במהלכה ואחריה וכד'.
לכל אורך הזמן הזה היולדת לעתיד מטופלת במרווחים הולכים ומתקצרים ככל שתאריך הלידה מתקרב אצל המיילדות. בכל מפגש מקשיבים לדפיקות ליבו של העובר, לעיתים עושים בדיקת דם לאם, ובכל מקרה של אנומאליה נשלחים לרופא. אודה כי היה לנו הפתעה נעימה – אנו צפינו להגמוניה חמורה בהרבה מהמיילדות , אולם בכל פעם שבאנו עם בעייה קונקרטית (שכחנו לעשות בדיקה גנטית בארץ, העובר לא זז תקופת מה) טופלנו על הצד הטוב ביותר ובצורה מקצועית ביותר ע"י הפניה לרופאים המתאימים. אנו מאמינים כי ככל שמיילדות צעירות יותר הן נוטות להיות פתוחות יותר לשיתוף פעולה ובוויתור על ההגמוניה שלהן לטובת הרפואה.
הגיע היום – אשתי שתחייה החלה להרגיש צירים וההתרגשות פשטה בבית. הרמנו טלפון למוקד המיילדות ותוך שעה וחצי הגיעה מיילדת לבדיקה ראשונית. לאחר שבדקה את אישתי היא אמרה שצר לה מאוד אבל היא ממליצה לנו לסור מיד לבית החולים כיון שמנסיונה העשיר אישתי היתה במצב שלא יאפשר לא לידה בבית, כפי שרצינו. חשוב לציין שהתנהגות זו סתרה לחלוטין כל מה ששמענו על המילדות ועל הרצון שלהן "לשלוט" בלידה. אולם, היהודים הם עקשנים בני עקשנים, ומאחר שמאוד רצינו ללדת בבית סיכמנו שנישאר בביתנו לעוד כמה שעות לראות אם מצבה של אישתי משתפר (לא ארחיב על מצבה בלידה, אולם אומר רק שהוא לא היה מסכן חיים). לאחר שעה נזכרנו שהיהודים הם עקשנים בני עקשנים, לעיתים לשוא, והחלטנו לסור לבית החולים. טלפון למיילדת (לא ניתן להגיע לבית החולים על סמך רצוננו בלבד) והיא מבשרת לנו שהיא צפתה את המצב וכבר מחכים לנו בבית החולים ויודעים את מצבנו. נסיעה קצרה ואנו בבית החולים.
עולים למחלקה (לא בדיוק מחלקת לידה כיון שלא יולדים פה בבית החולים – אולי מחלקת גניקולוגיה) ואנו מתקבלים על ידי אחות (למעשה גם מיילדת) סימפטית מאוד שכבר מכירה אותנו ומלווה אותנו.
אישתי כבר בכאבים איומים ונדמה שאיננה איתנו כלל. התייעצות קצרה בין המיילדות והן מחליטות שאין ברירה וחייבים אפידורל. תוך 10 דקות אנו מלווים ע"י המיילדת שתשאר איתנו להמשך הערב, ואישתי מובלת לחדר הטיפולים להחדרת האפידורל. 20 דקות מאוחר יותר אישתי כבר במצב מצויין ומתלוצצת עם רופאה הגרמני, שמספר לנו שהוא נגד לידות בבית ושכבר שתי נשים מתו במשמרת שלו עקב לידות כאלה.
במהלך השעתיים הבאות אנו מחכים ללידה עצמה. אנו נמצאים בחדר לידה גדול, כולו עבורינו, מפעם לפעם מגיע רופא לבדוק את אישתי, מפעם לפעם מגיעה המיילדת של בית החולים לבדוק מה שלומנו. גם הביאו לי (צדיקים שכמותם – כבר אמרתי ?) ארוחת ערב טעימה מאוד (NASI למי שמכיר) – באמת שווה לחזור לביקור! אחרי שעתיים הלידה הפעילה מתחילה – האחות המיילדת כל הזמן לידינו עוזרת ותומכת, הרופא גם מגיע מפעם לפעם. ופתאום – הפתעה! המיילדת הביתית שלנו מגיעה ליילד את אישתי (טוב, הגמוניה או לא) ? לאחר כך וכך דקות הכל נגמר והנסיך הקטן בחוץ, קצת אוכל, קצת בוכה, אבל בעיקר גורם אושר גדול לכולם. לאחר שעה בערך האפידורל שכח , ואישתי מרגישה מצויין. נשארה לילה בבית החולים (הנסיך איתה בחדר) ולמחרת בבוקר משוחררים הביתה.
אבל הסיפור לא נגמר. במשך שמונה ימים מקבלים פה עוזרת למשך חמש שעות כל יום. תפקידה של העוזרת הוא לעשות עבודות בית קלות אבל בעיקר לטפל באם ובילד – לעזור בהנקה, לנהל מעקב מרתק אחר צואת הילד ("תשמרו לי את החיתולים לבוקר!"), ולספק מידע נוסף על הצפוי למשפחה החדשה. גם המיילדת תבקר עוד שלוש פעמים כדי לבדוק את מצב היולדת והנסיך. וגם תגיעה עוד אורחת לבדוק את השמיעה של הנסיך ולערוך לו בדיקת דם.
קשה להאמין שכבר עברו שמונה ימים מאז שהנסיך נכנס לחיינו. אולם בקשר למערכת ההולנדית אנו באמת מלאי שבחים. מערכת שבנויה היטב סביב צרכי היולדת, בדיקות קבועות למצב העובר, מסלולי אסקלציה מסודרים לבתי החולים באם צריך ובעיקר צוות מעולה תומך ומנוסה שמלווה את היולדת והילד אל חיי המשפחה. (לא הכל ורוד – הרפואה הרגילה פה ממש לא משהו כפי שהוזכר בהתחלה).
זהו, אני מקווה שמצאתם את הפוסט הזה שימושי – באם יש לכם שאלות נוספות ניתן להפנותן ל –
dutchoren@gmail.com
תודה רבה ולהתראות.
Read Full Post »
.
משפחה ישראלית נחתה בהולנד 